האם פריצת דיסק היא הסיבה לכאבי גב

גילוי, בבדיקת הדמיה כזו או אחרת, שקיימת פריצת/בלט דיסק, יגרום לרוב לרופאים לחשוב שנמצאה הסיבה לבעיה.

אולם, לרוב מכריע בציבור שמעל גיל 40/50, יש פריצות ובלטים, אך בוודאי שלא לכולם כואב.
וגם אנשים מאוד כאובים, הסבורים לגביהם שהסיבה לכך היא פריצת דיסק, עשויים לגלות, ב 90% מהמקרים, שלאחר זמן הכאב חלף, למרות שלא נעשה דבר בנוגע לפריצת הדיסק.
לדעתי, יש לראות בפריצת דיסק חלק מהתוצאה של מכלול הגורמים לכאבי גב, ואין לראות בפריצה חלק מהסיבות.

הטיפול הנכון בכאבי הגב חייב להתייחס לסיבות האמתיות ולא לסימפטום כזה או אחר.

הדסה - תרגול חוסך ניתוח

לשימוש לא נכון בכפות הרגליים במשך שנים ועשרות שנים, בעמידה ובהליכה, עלולות להיות (בדרך כלל תהיינה) השפעות שליליות על כפות הרגליים, הברכיים, מפרקי הירך, הגב ואף למעלה מהגב.
למתעניינים אמליץ לקרוא גם על כפות רגליים והליכה כהלכה.

השפעות שליליות אלה עלולות להיות כרוכות גם בכאבים. על ידי תרגול מתאים ניתן, כמעט תמיד, להמנע מהכאבים, ולשפר מאוד את התפקוד.
הסיפור של הדסה משקף בדיוק מצב כזה. להלן מכתב ששלחה אלי לאחרונה:

כפות הרגליים כבר לא כואבות לי:
הכרתי את אורי עתריה בהמלצת שכן שראה את הליכתי הבעייתית והמאוד כאובה. הוא אמר לי: "רק אורי יכול לעזור לך".
ואכן צדק.
בפגישתנו הראשונה, שנערכה במסגרת שיעור קבוצתי, סיפרתי לאורי שאני מאוד סובלת מכאב בכרית כף רגל שמאל. כאב שהקשה עלי את ההליכה.

עד אז יישמתי כל מה שהמליצו לי יועצים שונים, אך ללא הועיל.

מורה להתעמלות שהתעמלתי בהדרכתה בנאמנות כ 30 שנה, אמרה לי שלפעמים אין ברירה וצריך ניתוח.

כך אמר גם האותופד שהמליץ על ניתוח.

למזלי פגשתי את אורי לפני הני

תוח.לאחר מבט קצר על כפות רגליי אמר לי אורי בפשטות:

"באם תתרגלי מה שאלמד אותך, לא תזדקקי לשום ניתוח".

בליבי לא האמנתי לו, אך בחרתי לנסות ולבצע בהתמדה ונאמנות את כל מה שלימד אותי.

ואכן "נס משמיים". תוך שבועות בודדים חלף הכאב.

מאז (6 שנים), אני מתמידה בתרגול יומי לכפות הרגליים. אינני סובלת כאבים כלשהם.

אין מילים בפי להודות לאורי על התרגילים הפשוטים וההגיוניים שלימד אותי.

תודה רבה.

הדסה בן דרור (80)

הרצאה מקוצרת

עקבים גבוהים - טוב או רע?

מומלץ לקרוא מאמר זה אחרי קריאת המאמרים על כפות רגליים והליכה כהלכה, שהתפרסמו מזה זמן רב.

חשוב להבהיר מייד בפתיחה - עקבים גבוהים מזיקים מאוד לכל חלקי הגוף.

אילו ה"יצרן" היה חושב שזה טוב לגוף, הוא היה נותן לנו עצם בולטת בעקבים.

אך מהתבוננות בכף רגל של כל אדם, לא נמצאת שם עצם בולטת שכזו, וכן ניתן לראות בבירור שאופי מיבנה העקב והמחצית האחורית של כף הרגל שלנו הוא מאוד מוצק ומסיבי, לעומת מחצית כף הרגל הקדמית, שהיא בעלת מבנה יותר עדין וגמיש. מאופי מבנה זה עולה כי ה"יצרן" התכוון שעל חלק המבנה היותר מוצק - העקבים, יהיה מונח יותר משקל. ואולם, ככל שנעמוד על עקבים יותר גבוהים לעומת קידמת כפות הרגליים, חלק גדול יותר ממשקל הגוף ישען על חלקים יותר קדמיים של כפות הרגליים.

כשהחלקים הקדמיים של כפות הרגליים נאלצים לשאת חלק גדול מדי מן העומס שהם נועדו לשאת, בהדרגה מצטברים שם נזקים, שמתבטאים תחילה בשיבושים ועיוותים בצורת ובמבנה הבהונות, ובהמשך עלולים להופיע כאבים שונים וליקויים בתפקוד כפות הרגליים. כך שברור שנעליים בעלות עקבים גבוהים גורמות לנזקים לכפות הרגליים.

זאת ועוד, ככול שחלק גדול יותר ממשקל הגוף נע לפנים, גובר העומס על מערכת השרירים האחורית, הנאבקת לשמירת יציבות הגוף, בתנאים קשים מן המיועד להם.

מצב זה עלול לבוא לידי ביטוי כואב בשרירי השוק האחוריים הנוטים "להיתפס", בגב בתחתון ובעורף.

כמו כן, במסגרת המאבק לשמירה על איזון הגוף, הרי שעם הגבהת העקבים מתרחשת משיכת כתפיים לאחור, שגורמת בהדרגה להבלטת הבטן קדימה.

בנוסף לכל אלה, גורמים מנעלים בעלי עקבים גבוהים לשיבוש תפקוד כפות הרגליים בהליכה, מצב המביא לצבירת נזקים נוספים.

לסיכום, ברצוני להדגיש שלא רק שעלינו להימנע לחלוטין משימוש בנעליים בעלות עקבים גבוהים, אלא גם שיש יתרונות מובהקים במצב ההפוך.

אני ממליץ מאוד לכל מי שיכול, להשתדל לעמוד בשיפוע הפוך. כזה שיגרום לעקבים להיות יותר נמוכים. במצב כזה יפחתו העומסים מקדמת כפות הרגליים, מן השוקיים, הגב והעורף. גופינו יודה לנו על כך.

 

לנעמי ב. כאבו הברכיים ועוד...

לאחר תקופה ממושכת של כאבי ברכיים, ובעקבות טיפולים שונים שלא צלחו, פניתי לאורי, לאור המלצה חמה שחברתי קבלה עליו....

החל מהשיעור הראשון אצל אורי הבחנתי בדרך טיפול מקורית ושונה.

את התוצאות המידיות והאפקטיביות אני מייחסת, בראש ובראשונה, לאבחנה הראשונית, המדויקת והמהירה של אורי, שהשכיל לרדת לשורשי הכאב.

בעזרת תרגול והנחייה נכונה שקבלתי מאורי, הסתבר לי, לראשונה, כיצד במאמץ מועט ובתנועות קטנות, ניתן, מצד אחד לשנות הרגלים, אשר היוו את מקור הקושי לביצוע פעולות יום-יומיות, ומצד אחר לתרגול מנח נכון של הגוף.

להפתעתי, כעבור זמן קצר, לאחר שהתמדתי בתרגול, נעלמו הכאבים כלא היו. בין כלל התרגילים, אני מוצאת לנכון להתמקד בשני גורמים אשר מבחינתי היוו חידוש לגבי בכל תהליך הטיפול:

א. היכרות מחודשת עם כף הרגל:  עד למפגש עם אורי לא הייתי ערה למידת החשיבות של מדרך נכון של כף הרגל ולתרומתו למנח הגוף בכלל וליציבה בפרט וזאת בעיקר בעת הליכה ועמידה. מאורי למדתי אודות תרגול נכון של אחיזה נכונה של כף הרגל בקרקע תוך ההתבססות על העקב ועל שולי כף הרגל, כמו גם תנועתיות נכונה של הבהונות.

ב. האגן:  בעזרת תרגול נכון של שרירי הבטן והתבססות על האגן, למדתי כיצד ניתן למנוע עומס יתר על שרירי הגב והעורף, בעיקר בעת ישיבה מול המחשב.

תרגילים אלו כמו גם הקניית הרגלים שנועדו לשמירה על שימוש נכון בתנועות הגוף הפחיתו משמעותית את הכאבים מהם סבלתי, עד להיעלמותם הסופית.

בנוסף, ברצוני להדגיש כי התרגילים של אורי העמידו במבחן גם את כושר עמידתי בתנאי המסע שערכתי בחו"ל, וזאת זמן קצר לאחר תחילת הטיפול. הנסיעה כללה ישיבה ממושכת במטוס, הליכה למרחקים, עליה במדרגות ועמידה ממושכת במוזיאונים.

כדי להיערך לכך מבעוד מועד הקפדתי לבצע, מידי בוקר, טרם היציאה לשטח, כמה תרגילים קצרים ופשוטים שלמדתי מאורי כך שיכולתי לעבור את המסע בהצלחה וללא כאבים מיותרים. אין לי אלא לזקוף זאת לזכות העבודה עם אורי.

ולסיכום, הודות לאבחנה הראשונית הנכונה, לדרך העבודה הייחודית ולמודעות שאורי הצליח להטמיע בי, אני מבצעת כיום בפשטות ובטבעיות פעולות שגרתיות ותנועות קטנות, שלכאורה נקראות תרגול, ללא כאבים וללא מאמץ. לגבי, המושג "מכף רגל ועד ראש" קבל משמעות חדשה. ללא ספק, בזכות מקצועיותו המוכחת של אורי איכות חיי השתפרה לבלי הכר ועל כך נתונה לו מלוא תודתי! 

קצר ומועיל

פעילות אירובית:

הליכה:

בשל רמת המאמץ המאוד מתונה - תועלת מוגבלת.

בשל התנהגות לא מספיק טובה של כפות הרגליים (רב האנשים), קיים פוטנציאל נזק לברכיים, למפרקי הירך והגב.

שיפור מוצע: הליכה בשיפוע משמעותי (עליה). מגביר מאוד את התועלת מקטין את הסיכון. התנהגות נכונה של כפות הרגליים על האדמה בעמידה והליכה – קריטית לשמירה על בריאות כפות הרגליים, הברכיים, מפרקי הירך, הגב והעורף.

ריצה:

בדומה להליכה, ביצוע בשיפוע יגביר מאוד את התועלת ויקטין משמעותית את פוטנציאל הנזק. יחס תועלת לזמן טוב מאוד.

מומלץ: הליכה ו/או ריצה על החול היבש שעל שפת הים.

עליה במדרגות, כמה שיותר קומות ברצף. אימון אירובי מעולה.

ירידה – במעלית!

גב תחתון:

רצוי לשמור רגל אחת לפחות, (אפשר גם שתיים) קרוב אל הגוף ככל האפשר, בכל התנוחות. (עמידה – רגל אחת על כיסא, ישיבה – רגל על הכיסא, ברך בניצב.)

שכיבה – רצוי על הצד, ברכיים קרובות לגוף ברכיים.

עמידה:

רצוי בשיפוע שיגרום לעקבים להיות נמוכים יותר.

נעליים בעלות עקבים גבוהים – נזק חמור!

מנעלים:

רכים, קלים וגמישים, עם מרווח מספק לבהונות. (לא שפיץ).

אין להשתמש בכפכפים, אלא בסנדלים בעלי רצועה מאחורי הקרסול.

שרירי הבטן:

הכרח ששרירי הבטן יתפקדו כהלכה בכל רגע נתון.

החלפת ראש מפרק ירך - עדותו של עמוס נ.

שלום לכם,

אני מבקש לספר לכם על ההתנסות שלי בטיפול של אורי.

שמי עמוס נ. אני בן 78 והשנה הנוכחית 2015, הייתה קשה לי במיוחד: אירוע מוחי, והחלפת מפרק ירך שהייתה מקור לכאבים במשך חודשים רבים.

למי פונים? אולי שכיח מכולם הוא הכלל שנעזרים במשוב של חבר שהטיפול עזר לו מאד, ומוביל אותך להחלטה "שווה לנסות". כך היה במקרה שלי.

תחילה נהגתי באורי בחשדנות ובאי אמון, אבל אמרתי בלבי, ניתן לו סיכוי. אינני אדם שעוסק בספורט ולכן גם לא הייתי ער למגבלות הגוף.

עם תחילת הפעילות התברר לי שהבעיה שלי היא מקיפה וקיומית: אני בעצם סובל מחוסר גמישות משווע והשרירים שלי קצרים באופן שאני מתקשה לבצע פעולות פשוטות שאורי הטיל עלי. למה? כי הרי אמרנו "אין צורך לטפל כי לא כואב ואפשר ללכת ולשבת ולשכב בלי להתלונן מדי ולהסתפק באמירה: "טוב, זה הגיל. יש לו מחיר של מגבלות הגוף ואין מה לעשות במצב הזה.", אלא שבהדרגה או לפתע פתאום ההגבלה בתפקוד הגוף או החמרה במצבו מציקים לנו עד ש"אי אפשר יותר".

כבר בשיעור הראשון התברר לי שבכל תרגיל מופיעים אצלי כאבי שרירים קשים באזור הגב התחתון ובמפרקים, וכאן הגעתי לקו "פרשת המים", האם להמשיך בתרגול או לחזור לשגרה בבחינת "למה לסבול כשאפשר איכשהו להתנהל בחיי היומיום."

בתחילה, מתוך "רחמים עצמיים" וספקות לא תרגלתי ברצינות, אלא המתנתי לאורי שאחת לשבוע יתרגל אותי. בהדרגה הפנמתי את התובנה שלהתנהלות כזו אין ערך, ולעומת זאת התרגול היומי העיקש והנחוש הוא המתכון הנכון לשיפור הגמישות. לביצוע המוצלח של כל תרגול שותפות הנשימות והנשיפות, שלראשונה נחשפתי לחשיבותן אצל אורי. לאחר מספר פגישות עם אורי, הגמישות שלי משתפרת באופן משמעותי. 

תמיד התבוננתי בתחושת דחייה למראה זקנים שהליכתם מעידה על זקנתם ומקבעת אותה, הגוף הכפוף וההליכה בצעדים קצרים בדריכה על כל כף הרגל בלי התנועה הגמישה של הרמת העקב, ובלי התמיכה של אצבעות הרגליים, זו ההליכה שמהווה סמן בולט במיוחד לאפיון הזקנה, שהמרחק בינה לבין מיטת הסיעוד קרובה מאד, וכנראה שגם אני לא הייתי רחוק מזה.

לאחר מספר שיעורים ההליכה שלי הפכה לזו של אדם צעיר, הצעד הרחב ותפקוד מלא של כף הרגל על כל אצבעותיה, מהבוהן עד הזרת, עם הפנמה במוח שכך יש לנהוג.

אז כן, גם בגילי ניתן להשתפר על ידי תרגול מתאים בהדרכת אורי.

ועוד לא אמרתי את הכול: לשיפור בביכולת התנועתית ישנה עלי השפעה נפשית חיובית מאד, שמתבטאת בתחושת אופטימיות כלפי החיים, ביטחון עצמי, חשיבה חדה יותר ותרומה ליצירתיות שאותה אני מחשיב במיוחד, והיא מלווה אותי כל חיי בתחומים השונים. 

זאת ועוד, הגישה הטיפולית של אורי כוללת גם הסבר מדעי-רפואי  פשוט, הגיוני וברור לתפקוד הגוף. בתור מדען-ביולוג לשעבר, יש בהסבריו המדעיים של אורי תרומה אישית חשובה, שמסייעת לי להבין את מצבי הגופני הירוד, וכיצד התרגול ישפר את יכולותיי הגופניות.