רבים מבינינו התנסו בשורה ארוכה של "שיטות דיאטה", אך ממשיכים להיאבק בעודף המשקל. רבים אחרים נמצאו/ים בטיפולו הממושך והמתמשך של כירופרקט/פיזיותרפיסט/מטפל כזה או אחר, בתקווה שלאחר חודשים ארוכים יושג השיפור המיוחל. אלא שכעבור זמן כה רב לא ברור באם השיפור שהושג, אם הושג, הוא תוצאה של הזמן שחלף או של פעולתו המיומנת של המטפל.
במקרים רבים,למרבה התסכול, צצות ומתחדשות אותן בעיות עצמן לאחר תקופת זמן קצרה יותר או פחות.
מטופלים רבים שמעו מרופאיהם אמירות מתסכלות כאלה ואחרות:
"צריך ללמוד לחיות עם הבעיה/כאב".
"זו בעיה גנטית".
"הברכיים נועדו לתפקד רק 40 – 50 שנה".
"הזדקנות, שחיקה טבעית".
מומחה יחיד במינו לנושא מסוים: גב, ברכיים, כפות רגליים או כל חלק אחר בגופנו, מציע סוג מסוים של טיפול כגון: ניתוח, תרופה מסוימת, או כל תהליך אחר על פי תחום התמחותו.
היתכן שהצעתו עולה על הפרק משום שזו הדרך המיטבית, או אולי משום שזו המומחיות היחידה שעליה אמון המומחה שלפנינו, ולעתים דווקא מומחיות צרה זו היא שמפריעה בעדו מראיית התמונה הרחבה.
לעתים מזומנות מידי מיוחסת בעיה מסוימת לתורשה, לגיל כביכול מתקדם, לתוחלת חיים ממוצעת שהתארכה, ואנחנו נדרשים להשלים עם כך שהבלאי הטבעי משימוש בן כמה עשרות שנים הוא הגורם ל"שחיקה" ולירידת תפקוד.
משתתפים רבים בפעילות כגון יוגה, פילאטיס, פלדנקרייז, אירובי, חדר כושר, פיזיותרפיה ועוד, נותנים אמון בשם ה"שיטה" או במנחה עצמו – אך אמון זה אינו נובע מתוך יכולת הערכה מבוססת.
רק באם מזדמן, בדרך מקרה, לאותם אנשים להתנסות בפעילות ברמת האיכות המביאה לתוצאות המקוות, הם מבינים עד כמה היה רחוק מה שהם עשו עד כה ממה שבאמת היה דרוש להם.
כפועל יוצא ממציאות זו, במהלך עבודתי אני פוגש תדיר תגובות תמהות על מידת היעילות של הדברים אותם אני מציע אל מול התנסויות קודמות בפיזיותרפיה, בשרותי רפואה, בהתנסות ב"שיטות התעמלות" שונות, בריפוי בעיסוק, או בהנחיות לתזונה נכונה.
זאת ועוד:
בתרבות שאנו חלק ממנה, אנו מחונכים, מגיל צעיר, שלכל אחד יש תחום עיסוק/ התמחות כלשהו, ובאם הוא נתקל בבעיה רפואית, תנועתית, תזונתית כלשהי, עליו לפנות למומחה בתחום זה. בהקשר זה צצות ועולות שתי שאלות חשובות:
מי יכול להיחשב מומחה?
מהו תחום ההתמחות המדויק?
האם כף רגל, ברך, גב או כתף, כל אחד מהם הוא תחום התמחות לכשעצמו?
האם לשמירה על צפיפות העצם, הורדת רמת סוכר/כולסטרול/לחץ דם וכדומה, לכל נושא דיאטה משלו?
האם יתכן שהמלצה מסוימת תתאים רק לנושא מסוים? ואולי יש בה פגיעה אחרת כלשהי?
ואולי יש דרך/גישה היוצאת מתוך רעיון בסיסי/עקרוני הנותן מענה למכלול כולו.
כל עוד לא נלך בדרך הנכונה, אנו נדונים להימצא בחיפוש ארוך, סיזיפי ומתסכל אחר הפתרון ה"אולטימטיבי" לבעיה שדחפה אותנו לחיפושים.
לדעתי קיים מכנה משותף חד משמעי, לכל שורת התהיות שהעליתי עד כה.
מכנה משותף זה מושתת על שני גורמים:
הבנת מהות העקרונות שלפיהם פועלת המערכת הגופנית שלנו תוך זיהוי המציאות האישית.
נקיטת אחריות אישית.
מהות העקרונות
במאמרים "הוראות היצרן" ו"עקרונות התנועה" נסתי לתאר את קו המחשבה הנובע מתוך ה"שכל הישר" ומצביע, בעזרת שורת דוגמאות, על כך ש"הוראות היצרן" ברורות לכל מי שעיניו בראשו ושאינו נתון להסחות דעת.
עתה ברצוני להרחיב את זווית הראיה אל הגוף כולו.
עקרונות ההתנהגות שלנו עם גופינו חייבים להיות פשוטים וברורים. עקרונות שניתן להסבירם במילים של יומיום לכל אדם, גם ללא כל השכלה או ידע מוקדם.
עקרונות אלה, הכרח שיהיו ניתנים להסבר ללא שימוש במונחים מקצועיים או מספריים כלשהם. עקרונות שאינם ניתנים לסתירה – זאת, משום שהם נשענים על, וצומחים מתוך השכל הישר.
וכן, הם עולים בקנה אחד עם אינטואיציה בריאה.
לא צריך להיות רופא דגול כדי להבין שאוויר נקי עדיף על אוויר מזוהם, מים נקיים עדיפים על משקה מוגז וממותק מתוך בקבוק.
כשם שכל בעלי החיים בטבע ניזונים באופן אופטימלי ללא מוצרי מזון תעשייתיים, כך גם לנו אין בהם
כל צורך.
חומוס ביתי לעולם עדיף, לאין שיעור, על כל חומוס שטופל בבית חרושת כלשהו.
כל כמות הוויטמינים או המינרלים שהוחדרו לקורנפלקס לא יהפכו אותו לחומר המועיל לבריאותינו.
כמות הקלוריות במזון כלשהו לא מעידה על היותו מועיל לגוף או לא – ומאידך – ההתייחסות המקודשת אל הקלוריות – לא בהכרח תועיל לירידה במשקל.
אל לו לאדם המעוניין להפחית ממשקלו להימנע מאגוזים, שהם יפים לבריאותינו בשל תכולת השומן שבהם.
כשהמכלול יהיה נכון – גם המשקל יהיה תקין.
אכול והתנהג על פי עקרונות המובילים לבריאות טובה – מן הסתם לא תהיה שמן.
לא רק המשקל יהיה תקין אלא גם רמות הקולסטרול, הסוכר, לחץ הדם וכל היתר יהיו תקינים.
היפוקרטס, הרמב"ם ואחרים ידעו להדריך את מטופליהם כיצד יש לנהוג על מנת לשמור על בריאות טובה, ללא כל בדיקות מעבדה.
אין צורך בבדיקות כאלה כדי כדי לדעת לשמור על בריאותינו.
בדיקות כאלה עשויות להועיל מאוד, אך עקרונות נכונים – קודמים.
השמירה על הבריאות איננה נשענת על השכלה רחבה ומעמיקה אלא על הבנת העקרונות הנכונים.
כל בעיה רפואית שמקורה באורח החיים (עודף משקל, יתר לחץ דם, רמות קולסטרול גבוהות, כאבי גב, עורף או ברכיים) – ניתנת לפתרון אך ורק על ידי הנהגת אורח חיים נכון. תזונה, תנועה, אקולוגיה.
לא יועילו רופאים, בדיקות או תרופות.
וזה מביא אותנו אל חלקינו האישי "בעסקה”.
אחריות אישית
בעידן הנוכחי אנחנו נתונים למתקפת מידע חסרת תקדים.
גופים כלכליים בעלי עצמה אדירה משקיעים מאמצים עצומים על מנת להלעיט אותנו במידע מפוקפק כדי לקדם אינטרסים כלכליים שלהם.
יצרני מזון ותרופות לאין מספר חייבים לגרום לציבור לחשוב שמוצריהם חשובים לבריאותו.
כתוצאה מכך המוני אדם מנהלים אורח חיים מזיק לבריאות מבלי שיהיו מודעים לאמת, תוך שהם “מתקנים” זאת, לכאורה באמצעות נטילת כימיקלים (“תרופות") הגורמים להם נזק נוסף.
כאן נכנסת האחריות לתמונה.
אחריותינו היא לחשוב,לחפש מקורות מידע, לסנן את שפע המידע ולהפריד בין השגוי למועיל.
עלינו מוטלת האחריות הישירה והבלעדית לבריאותינו.
אל לנו לאפשר ליועצים למיניהם בתחומי התזונה, תנועה, יציבה ורפואה למלא את ראשינו במידע מסובך הדורש מומחיות מיוחדת להבנתו. עלינו לדחות כל שאינו עולה בקנה אחד עם השכל הישר.
אחריותינו להרחיב דעת כדי לרכוש יכולת הבנה.
