יום ראשון, 26 בינואר 2020

שרירי בטן ( פרק 2)

במאמר הקודם הוסבר שפעילות נכונה של שרירי הבטן מהווה תנאי הכרחי לציות לעקרונות התנועה.

עתה אנסה לפרט מספר סיבות נוספות המחייבות תפקוד מלא של שרירי הבטן יומיום כל היום:

  1. איזון מן ההיבט הטכני:
    מאחר ומרכז הכובד של הגוף נמצא מלפנים לעמוד השדרה ברור שלא ניתן לעמוד וללכת ללא הפעלת מערכת השרירים האחורית בגוף. עובדה זו מהווה חלק מן ההסבר מדוע נפוצים כל כך כאבים במערכת האחורית בגוף: עורף, גב, ישבנים, ירכיים ושוקיים מאחור. זאת לעומת נדירות כאבים במערכת הקדמית: צוואר, חזה, בטן, רגליים. עומס מוגבר זה על מערכת השרירים האחוריים, ובעיקר על הגב התחתון, עשוי להתאזן על ידי פעילות נכונה של שרירי הבטן. פעילות כזו אמורה ואף עשויה לגרום להפחתת העומסים על המערכת האחורית, ולהשגת מצב קרוב יותר לאיזון בין המערכת האחורית לקדמית.
  2. לאור האמור בסעיף הקודם, קיימים בעת עמידה כוחות הדוחפים את החוליות המותניות לפנים, אל תוך הגוף. תופעה זו עלולה להיות בעלת היבטים שליליים ביותר באם לא יפעלו כוחות מתוך הגוף שיופעלו לאזן את הדחיפה מאחור. רק שרירי הבטן יכולים לתת מענה הולם.
  3. תנועתיות עמוד השדרה:
    על מנת לייצר תנועה בעמוד השדרה, לכל כיוון כגון כפיפה, פשיטה או פיתול, הכרח להפעיל את שרירי הבטן. חוסר תפקוד מלא ונכון של שרירי הבטן מאפשר חוסר תנועתיות בגב. מצב כזה המתמשך לאורך זמן יוביל בהכרח לאבדן הדרגתי של טווחי תנועה וכתוצאה מכך למגבלות תפקוד. בעיות וכאבים.
  4. בלימת זעזועים:
    ממד האורך של עמוד השדרה הוא בעל מבנה דמוי קפיץ. יכול להידחס ולהיפתח. אופי זה של המבנה נועד לענות על שורה של צרכים. אחד מהם – להוות חלק במערכת בלימת זעזועים.
    בדומה לבולמי זעזועים בכלי רכב, חייב להיות גורם כלשהו המרסן את הידחסות "בולם הזעזועים" לחץ אוויר/גז או קפיץ. הגורם שבאחריותו לרסן את הידחסות הקפיץ של עמוד השדרה הוא שרירי הבטן. ללא תפקוד נכון וטוב שלהם יספוג השלד בכלל ועמוד השדרה בפרט זעזועים מופרזים. השפעתם המצטברת לאורך זמן של זעזועים אלה שלילת ביותר.
  5. נשימה:
    נושא רחב זה ראוי שיזכה להתייחסות מעמיקה ויסודית, וזה יקרה בהמשך. בפרק זה אומר רק שלא יתכן תהליך נשימה תקין ומלא ללא שימוש נכון בשרירי הבטן. חוסר תפקוד של שרירי הבטן מאפשר נשימה הלוקה בחסרים גדולים וגורם למגבלות תנועתיות בהיבטים רבים ולבעיות רפואיות משמעותיות ביותר.
  6. צניחת איברים:
    צניחת איברים בחלל הבטן הינה תופעה נפוצה למדיי בקרב נשים וגברים כאחד.
    תפקוד נכון ומלא של שרירי רצפת האגן והבטן נועד למנוע תופעה זו.
    באם הבעיה כבר קיימת, ניתן להשיג שיפור מרחיק לכת על ידי תרגול נכון של מערכת שרירים זו.
  7. שמירה על גובה/אורך הגוף:
    חלקי הגוף השונים הנתונים להשפעת כוח הכבידה, נוטים להישען זה על זה ולהידחס מטה. מצב מתמשך שכזה גורם להגברת הלחצים במפרקים, להתקצרות שרירים ולשחיקה, המתבטאים בכאבים שונים ובאבדן גובה הדרגתי ומתמשך. תופעה זו באה לידי ביטוי כבר בגילאים צעירים ממש.
    על שרירי הבטן להפעיל שני כוחות במקביל ובאותו זמן במגמה לשימור גובהו וצורתו הנאה של הגוף:
    הכוח האחד הוא כוח ההתבססות, משמע הפעלת כוח אנכי הדוחף את האדמה מטה וכתגובה לו מתרומם ונישא הגוף מעלה.
    הכוח השני הוא אותו עמוד אנרגיה המופעל על ידי שרירי רצפת האגן והבטן מעלה. כוח זה יחד עם ההתבססות הם שיבטיחו שמירה על גובה תקין לאורך זמן רב. הם שיבטיחו צמיחה ולא צניחה.

יום חמישי, 23 בינואר 2020

שרירי הבטן (פרק 1)

לו הייתי נאלץ להסביר במילה אחת בלבד את מחשבותיי ביחס למערכת התנועה בגוף האדם הייתי קובע ללא היסוס – "שרירי הבטן".


הגדרה: בבלוג זה "שרירי הבטן" הם מעטפת השרירים הסוגרים על חלל הבטן: מתניים, בטן ורצפת האגן, לרבות השרירים הטבעתיים. אף אחת מתנועות היום-יום, או מתנועות פעילות גופנית יזומה, לא תחשב "נכונה" באם שרירי הבטן אינם תומכים ומשתתפים בביצועה.
יש לראות בשרירי הבטן שרירים יציבתיים ממדרגה ראשונה. בנוסף למטלותיהם התנועתיות – עליהם לתמוך בשלד ובאיברים הפנימיים בכל עת, לרבות במצבים סטטיים.

ברמה התרבותית, ה"בטן הרכה" הוא ביטוי המבטא חולשה, תורפה ופגיעות. אך במציאות הגופנית "בטן רכה" היא נקודת תורפה לא מפני היותה "בטן" - אלא מפני היותה "רכה". משמע - נעדרת יוזמה, עצמה וערנות.
כמו כן אני רואה בעייתיות בעובדה, שבשפתנו ובתודעתנו "גב" ו"בטן" הם שני מושגים נפרדים. על פי הבנתי, גב ובטן הם שני צדדים של אותו מטבע. שרירי הבטן ושרירי הגב הם איבר תנועתי אחד, בדומה לכף יד ולגב כף יד.
התבוננות מושכלת בחלל רב נפח זה שבו אנו דנים, שעליו סוגרים שרירי מעטפת הבטן, תוך התייחסות למיקומו המרכזי, המשמש צומת שממנה צומח הגו וממנו יוצאות הגפיים התחתונות, - התבוננות כזו לא תאפשר להתעלם מן ה"קוד" הרשום בו.
לא יתכן תפקוד תקין של הגוף, תוך הזנחת חלק כל כך מרכזי בו! אין להשלים עם מצב בו מערכת מורכבת, גדולה וחשובה זו תתנהל בהעדר יוזמה, בפסיביות עצלה, בחוסר חיוניות וללא עצמה.
יש להשתמש בשרירי הבטן יומיום כל היום. להוכחת קביעה זו ניתן למנות שורה ארוכה של סיבות והסברים הנובעים מתוך השכל הישר וההיגיון במובנם הבסיסי ביותר. כל אחת מהסיבות הללו, על פי ההיגיון האלמנטרי מהווה סיבה מספקת להוכחת הצורך בעבודה מתמדת של שרירי הבטן.
חמש הסיבות הראשונות ברשימה ארוכה זו הם חמשת עקרונות התנועה. אף לא אחד מהם ניתן לקיום ללא השתתפות שרירי הבטן. עקרונות התנועה הם:
התבססות, איזון, ה"קוד"הרשום במבנה הגוף, כל תנועה היא משימה לכל הגוף, יוזמה במרכז הגוף.
להלן הסבר קצר בדבר הקשר שבין האפשרות לקיום כל אחד מעקרונות התנועה לבין עבודת הבטן:

  1. התבססות
    התבססות היא אותה הפעלת עוצמה אל תוך האדמה שכתוצאה ממנה ניתן להתרומם ולצמוח מן האדמה ומעלה. משען ודחיפה הם מצב והיפוכו. נוכחותינו על האדמה אפשרית במצב של משען פסיבי, מצב בו משקל הגוף שואף להתקרב אל נקודת המשען, או לחלופין - דחיפה אקטיבית של האדמה מטה, אשר כתוצאה ממנה מתרומם הגוף ומתנשא מעלה. כל ניסיון לדחיפת האדמה עם כל חלק גוף שהו, כלומר התבססות, יהווה אילוץ להתגייסות שרירי הבטן.
  2. איזון
    הרמת ברך לפנים בעת עמידה, יוצרת מצב בלתי מאוזן ביחס לעמוד השדרה המשמש ציר תנועה. חוסר איזון זה נוצר בשל משקל הרגל שהוסט לפנים רק בצד אחד, מבלי לפצות על כך בהסטת משקל דומה, לצורך איזון, במגמה הפוכה. חוסר איזון שכזה יוצר עומסים גדולים על עמוד השדרה. לצורך מזעור העומסים יש לשאוף לכך, שסכום המומנטים סביב ציר התנועה - עמוד השדרה יהיה קטן ככל הניתן. בדוגמה שלפנינו יושג איזון להרמת ברך לפנים, על ידי הפניית פלג הגוף העליון אל עבר הרגל הגבוהה, כך, שבצד שבו מתרוממת ברך לפנים - פונה כתף לאחור, ובצד הנגדי לברך שהתרוממה - מופיעה כתף לפנים. הפנייה זו היא תנועת פיתול לאורך עמוד השדרה. לא ניתן ליצר תנועת פיתול ללא תפקוד שרירי הבטן.
  3. ה"קוד" הרשום במבנה הגוף
    שלד פלג הגוף העליון (מהאגן עד הכתפיים) בנוי טבעות טבעות של עצם. היקף עצמות האגן יוצר מעין טבעת, וכן הצלעות, ועצמות-הבריח/שכמות. טבעות עצם אלה מקנות חוזק למבנה (קונסטרוקציה) הגוף בכל עת. ואולם, מטבעת הצלעות התחתונה ועד לעצמות האגן, כמחצית מאורך עמוד השדרה, לא קימות טבעות עצם. זאת, כדי להקנות למבנה חופש תנועה. על פי ה"קוד", במקום העוצמה החסרה של טבעות העצם חייבת להתקיים עוצמת שרירי הבטן.חלקו האחורי של האגן - ה"פלטה המותנית" בנוייה לוח עצם גדול וחזק. לעומת זאת בחלקו הקדמי של האגן נסגרת טבעת העצם בגובה נמוך מאוד. כדי להשיג סביב האגן עצמה היקפית שווה – חייבים שרירי הבטן לספק עצמה השווה לזו של הקיר הגרמי האחורי. ללא איזון זה "נשפכת" הבטן לפנים.
  4. משימה לכל הגוף
    הפעלת כל חלק גוף: ראש, ידיים או רגליים - תיעשה קלה מדויקת ואלגנטית יותר באם ישותפו בה גם שרירי הבטן. ללא התגייסות שרירים אלה יאלץ הגוף לאמץ שרירים (שאין ייעודם לכך) באופן לא יעיל ולא פונקציונלי. הגפיים תורגשנה כאילו הן כבדות יותר. חלקי הגוף השונים ישענו זה על זה ויתקיימו תהליכי דחיסה, זאת במקום שחלקי הגוף יצמחו זה מתוך זה. מאמצים לא פונקציונאליים מובילים לכאבים.
  5. יוזמה במרכז הגוף
    יוזמה במרכז הגוף קרי בשרירי הבטן מהווה תנאי לקיום כל אחד מעקרונות התנועה. זה הבסיס למחשבה ששום תנועה לא תחשב נכונה ללא התגייסות ויוזמה ערנית ודינמית במרכז הגוף.
פעולת שרירי הבטן נועדה לאפשר תפקודם הנכון, היעיל, והמועיל של כל יתר חלקי הגוף. פעולתם האופיינית (הספציפית) של איברים פריפריים (גפיים) זקוקה להשתתפות ותמיכה, הנובעות מתוך יוזמה ושליטה במרכז הגוף. כך ניתן להשיג תנועה מתואמת (קואורדינטיבית) ואלגנטית.
כל תנועה שמבוצעת ללא זיקה לשרירי הבטן, תכלול בהכרח רכיבים בעלי השפעה שלילית לגוף או לחלק מחלקיו.

לסיכום, קיימת לדאבוננו, האפשרות הטכנית, לבצע את רוב תנועות היומיום גם ללא פעולה תקינה של שרירי הבטן. עובדה מכרעת זו היא אחת הסיבות הגורמות ליקויים ושיבושים בתפקוד ובהרגשה.
למציאות זו יש משקל ניכר בעיצוב שלילי של איברי הגוף ובקיומם של ליקויי יציבה.
בהתנסות מעשית ניתן להמחיש בבירור, בעזרת דוגמאות פשוטות, כל אחת מן הנקודות המוסברות כאן.


אשמח לענות על כל שאלה.

עקרונות התנועה (1)

העקרונות שיוסברו להלן, מהווים חלק מחוקי הטבע. הם פועלים ומשפיעים עלינו, לחיוב או לשלילה, כל הזמן. הבנת העקרונות הללו ויישומם במהלך חיינו הרגילים, וכמובן גם בכל פעילות גופנית יזומה ספורטיבית או אחרת - תהווה תרומה חשובה ואף הכרחית לשמירה על בריאות הגב, המפרקים והגוף כלו, ושמירה על יכולת התנועה הרצויה. כפועל יוצא מציות לעקרונות אלה תטופח ותשמר צורתו הנאה של הגוף לאורך שנים רבות. רשימת עקרונות התנועה, כפי שנוסחו על ידי, כוללת חמישה(!) עקרונות בלבד. עקרונות אלה הנם בעלי חשיבות זהה, ונובעים אלו מתוך אלו. קיום נכון ומדויק של כל עיקרון בפני עצמו מעורר ומעודד יישום נכון של כל האחרים, ולהפך. שימוש לא מדויק ולא נבון, כזה שלא בהתאם להיגיון הפנימי של מבנה הגוף כולו, או של כל חלק ממנו בנפרד, יגרום לשיבושים בתפקוד, לכאבים ולעיוותים במבנהו (כגון: התרחבות מרכז הגוף, אובדן גובה, שינויים בצורת הגב או כפות הרגליים, ועוד).כאבים ומיחושים, הם תחבולה מחוכמת (אם כי מאוד לא נעימה), ותכליתם להתריע על תקלה במערכת. כל כאב הוא תוצאה של נזק מצטבר, כך שהכאב מופיע רק לאחר מעשה. (פרט לאירועים טראומטיים).המשמעות: תנועה שמתבצעת שלא כהלכה, גורמת לגוף לספוג נזק כלשהו. כאשר מידת הנזק המצטבר מגיעה לרמה מסוימת – מופיע הכאב. זאת בדומה לטיפות מים הנושרות אל תוך כוס. רק כאשר תתמלא הכוס יתחילו המים להישפך. לשום אירוע גופני חד פעמי – אין משמעות בריאותית לטוב או לרע (חוץ מלאירוע טראומתי כגון תאונה). מטופלים רבים מדווחים לי על תנועה מסוימת שכביכול היוותה את הסיבה לבעייתם. אך יש להדגיש שהאירוע שהתרחש בעת הופעת הכאב או בסמוך לפני כן, לרוב איננו אלא "הקש ששבר …", ואין לראותו כסיבה הישירה לכאב. חלק מן ההיבטים המעשיים של עקרונות אלה, יהיה ברור ומשמעותי יותר בעזרת הדגמות פשוטות, שאותן ניתן לחוות רק בעבודה מעשית. אני משוכנע שכל מי שמשתתף באופן שגרתי בפעילות בהדרכתי, מבין היטב את כוונתי. להלן העקרונות:


עקרון ראשון - התבססות

עקרון זה נוסח לראשונה ע"י ארכימדס באמירתו המפורסמת על נקודת המשען. גוף האדם (והחיה), אינו "מונח" על האדמה ונשען עליה כאחד החפצים והרהיטים, אלא דוחף את האדמה מטה, על מנת להתרומם ולצמוח ממנה. (כפי שפועל מגבה – ג'ק). משמעותו הפיזיקלית של צמד המונחים "התבססות - צמיחה" היא הצמד "כוח - קונטרה". דריכת חץ וקשת, סגירת רוכסן כנגד מתיחת הבגד, סחיטת סמרטוט, סגירת/פתיחת עט וכד'."דחיפה" זו הינה פעולה ולא מצב. פעולת דחיפת האדמה/התבססות, מתבצעת דרך נקודת המשען העיקרית של הגוף על האדמה בתנוחה נתונה: עקבים בעמידה, ברכיים בעמידה על ארבע, אגן בישיבה וכן הלאה. התבססות יכולה להתבצע רק מכוח היזום במרכז הגוף: בטן, מותניים וריצפת האגן (כל השרירים המהווים מעטפת לחלל הבטן).


עקרון שני – יוזמה במרכז הגוף

עקרון זה נובע מעקרון ההתבססות, וקובע שכל תנועה, חייבת להיות יזומה במרכז הגוף, ע"י שרירי הבטן המותניים ורצפת האגן. ניתן למנות לפחות עשר סיבות שונות, שכל אחת מהן לכשעצמה, מהווה, על פי היגיון אלמנטרי, סיבה מספקת לכך שקבוצת השרירים הנ"ל חייבת ליזום, לפעול ולהיות שותפה ערנית בכל תנועה משך כל שעות הערות של היצור החי. לא ניתן לקיים אף לא אחד מעקרונות אלה ללא השתתפות שרירי הבטן. כל אחד מחמשת עקרונות התנועה המפורטים בזאת מהווה אחת משורת הסיבות. קיימות כמובן גם סיבות נוספות לצורך בתפקוד רצוף של שרירי הבטן יומיום כל היום. בהעדר התבססות היוזמת ויוצרת צמיחה – תתקיים בהכרח, עקב פעולת כוח הכובד, השענות, צניחה והידחסות הגוף אל תוך עצמו. כתוצאה מכך - אובדן גובה והתעבות מרכז הגוף.


עקרון שלישי - איזון, שיווי משקל

קיים ציווי עליון של הטבע להשקעת אנרגיה מזערית לטובת השגת כל מטרה תנועתית. הפעלת הגוף נועדה להתבצע באופן חסכני, מדויק, הרמוני, אלגנטי ושובה עין. שימוש במינימום תנועות להשגת מקסימום יעדים. לפיכך על תנועה להתבצע באופן חסכני, יעיל, מדויק ואלגנטי. זה היופי בהתגלמותו. מה שיעיל, חסכוני, מדויק ואלגנטי – הוא גם שובה עין ביופיו, וכמובן גם מועיל לבריאותינו. לשם הפעלת כל גוף/חפץ תידרש אנרגיה מזערית כל עוד ימצא הגוף/חפץ בתנאי שיווי משקל ואיזון. כאשר ימצא מקל של מטאטא, כיסא או גוף האדם בתנאי שיווי משקל ואיזון – יפעלו על מבנהו (מינימום) עומסים מזעריים. כאשר בעת תנועת הגוף יתקיימו שני עקרונות התנועה הראשונים שהזכרנו, תהיה לגוף נטייה טבעית וספונטנית לקיים גם את העיקרון השלישי ולהגיע למצב שיווי משקל - איזון. כך למשל, בעת הרמת רגל לפנים ממצב עמידה – יושג האיזון הדרוש על ידי הפניית פלג הגוף העליון אל עבר הרגל הגבוהה, כתף בצד הרגל הגבוהה תופיע מאחור, כתף נגדית מלפנים, ובכך יגיע הגוף לשיווי המשקל והאיזון. מצב זה יהיה תוצאה של התבססות ברגל העומדת ויוזמה במרכז הגוף. התנהגות נכונה, כזו שתגרום לגוף להגיע לאיזון הדרוש באופן ספונטאני, תתבטא בהליכה בהפניית חזה קלה אל עבר הרגל הצועדת לפנים. ללא יוזמה נכונה במרכז הגוף - לא קיימות תנועות פיתול בגו, ובלעדי תנועות אלה לא ניתן להגיע לאיזון. בהעדר איזון יאלץ הגב לעמוד בעומסים גדולים לאין שיעור. נסו להשוות בין אחיזת כיסא בנקודת האיזון שלו לבין אחיזת אותו כיסא בקצה רגלו הקדמית. אצל כל בעלי החיים (בעלי החוליות) – מגיב כל עמוד השדרה לכל תנועה באשר היא. אצל בני האדם תופיע תגובה זו, רק באם יתקיימו עקרונות אלה.


עקרון רביעי - כל תנועה היא משימה לכל הגוף

הגוף הוא ישות אחת, שאמורה להתגייס כל כולה לביצוע כל מטרה תנועתית. כל הפעלת יד, רגל או ראש, חייבת להתבצע תוך קיום התבססות, יוזמה במרכז הגוף, ובתנאי שיווי משקל ואיזון. על מנת להשיג את כל אלה יחד – נדרשת התגייסות של הגוף כולו. על פי הדוגמה שהובאה בסעיף הקודם, במצב עמידה, הכוונה להרמת רגל לפנים צריכה להתבטא בהתבססות על עקב הרגל העומדת, בדחיפת שרירי הבטן את הגב התחתון לאחור (לבל יימשך לפנים על ידי משקל הרגל המורמת), ובהפניית פלג הגוף העליון אל עבר הרגל המתרוממת - שימוש בגוף כולו. ללא קיום כל מכלול מרכיבי ההתנהגות הזו, בעת הרמת הרגל יפעלו על הגוף כוחות דוחסים, יפעלו על הגב עומסים מופרזים והגוף יאבד מגובהו ומגמישותו.


עקרון חמישי – ה"קוד" הרשום במבנה הגוף

הגוף בנוי על פי הגיון מוצק. הבנת הגיון זה תוביל לשימוש נבון ויעיל בגופינו. לעומת זאת התנהגות גופנית שאינה בהתאם לקוד זה תגרום בהכרח לצבירת נזקים. כל חלק מחלקי הגוף יכול לשמש דוגמה לקיומו של הקוד הרשום במבנהו. לשם הסברת עיקרון זה די אם אציג שתי דוגמאות:
כף הרגל 
הינה בעלת מבנה חזק ומסיבי באזור העקב, ובעלת מבנה עדין בהרבה בקדמת כף-הרגל והבהונות. המסקנה המתבקשת היא, שרוב המשקל אמור להישען היכן שהמבנה חזק יותר – על העקב - ולא על הבהונות! רוב בני האדם אינם מתנהגים כך. 


סיכום

בעלי החיים מתנהגים על פי אינסטינקטים, ולכן הם מקיימים את החוקים הללו באופן ספונטני, וכתוצאה מכך תנועתם אלגנטית ונאה לעין, הם מצליחים להימנע מכאבים, לשמור על יכולותיהם הגופניות וצורתם המקורית לאורך כל חייהם.
במהלך אלפי שנות האבולוציה, נפרד האדם בהדרגה מן האינסטינקטים ה"חייתיים", ובתמורה פיתח יכולות למידה, הבנה והסקת מסקנות. יכולות ייחודיות אלה אמורות לשרת את האדם המודרני, ולמלא את ה"חלל" שנפער עקב אובדן האינסטינקטים. כאשר תופנה יכולתו האינטלקטואלית להבנה ולימוד עקרונות אלה, יוכל לשפר את איכות חייו ובריאותו.
לנוכח העדר האינסטיקטים הדרושים לקיום תנועה נכונה, התאפשרה התפתחות הרגלי תנועה ויציבה לא נכונים דיים, שגורמים להצטברות נזקים שונים.
שינוי הרגלי תנועה, היא משימה קשה ביותר, שדורשת התמסרות לאורך זמן רב. לכן עלינו לעסוק במקביל לכוונה לסגל לעצמנו הרגלי תנועה ויציבה משופרים, (בהתאם ל"הוראות היצרן"), גם בפעולות פיצוי ו"תחזוקה" רציפות – כלומר: תרגול נכון.

יום רביעי, 22 בינואר 2020

האם כל מה שאנחנו יודעים על כאבי גב שגוי לחלוטין. תגובה לכתבה במוסף "הארץ"

ביום שישי האחרון (17.01.20), התפרסמה במוסף סוף השבוע של העיתון "הארץ" כתבה גדולה בנושא כאבי גב.
קיבלתי תגובות רבות ממתעמלים וממטופלים, ונתבקשתי להגיב.
להלן תגובתי.
בכתבה צוטטו מומחים רבים מרחבי העולם כולו.
בשורה התחתונה, ובקיצור נמרץ, נאמרו הדברים הבאים:
-  לא ברורות לעולם הרפואה הסיבות לכאבי גב.
-  כ 90% מהסובלים מכאבי גב, גם במופעים החמורים של הבעיה (פריצת/בלט דיסק, הקרנות לרגליים,      כאבים קשים), יחזרו ברבות הזמן, לתפקוד מלא, גם ללא טיפול כלשהו.
-  לפיכך, אחוז גבוהה מן הניתוחים הנערכים בגב, מיותרים!
- לא הוכח שטיפולים כל שהם אכן יעילים.

להלן התייחסותי לדברים:
לדעתי, (המוסברת ומפורטת בשורה ארוכה של מאמרים בבלוג זה), הסיבות לכאבי הגב ברורות, ומקורן בהתנהגות תנועתית/יציבתית לקויה, ובחוסר "תחזוקה" ראויה. בעיקר מחסור בולט בגמישות שרירי הגב, ישבן וירך, ומחסור בולט בתנועתיות הגב.
לצערי, אינני יודע מה צריך לעשות כדי שכאב גב נוכחי יחלוף. למיטב ניסיוני לא קיים דבר כזה. אך אני מעריך שכל התופעה המכונה "כאבי גב" יכולה להשתפר בעשרות אחוזים רבות, אצל כל מי שיהיה מוכן לבצע, על בסיס קבוע, את הפעולות הנכונות.
בעיית כאבי גב כחלק מהמושג הכולל "בריאת טובה", דורשת טיפול מונע יומיומי.
לבני האדם קשה מאוד לשנות את הרגלי התנועה והיציבה שלהם, ולכן יש לתרגל על בסיס יומי (או כמעט יומי), פעולות למניעת כאבי הגב, העורף, כפות הרגליים,הברכיים וכל שאר חלקי הגוף. זאת בדומה לשורה ארוכה של פעולות והרגלים הנדרשים לשמירה על הבריאות כגון: תזונה נכונה, שמירה על משקל תקין, שמירה על בריאות השיניים, שינה טובה, יחסי אנוש תקינים והפחתת "סטרס".
לא קיים גוף כלשהו שיהיה מוכן לבצע מחקר רחב היקף להוכחת או הפרחת טענתי. זאת משום שבין אם תוכח אמיתות דברי, ובין אם יופרחו, איש לא יוכל להרוויח מכך כסף, ולכן לא נערכים מחקרים שכאלה.
ואולם אין לי ספק, שמחקרים השוואתיים, אילו היו נערכים, בין אנשים שמקיימים את המלצותיי, לבין אנשים אחרים שלא מכירים ולא מקיימים את המלצותיי (החלק הארי בהמלצות אלה הוא תרגול המותאם לצרכים וליכולת של המטופל/ת), היה מוכח,באחוזים גבוהים מאוד, כפי שמוכיח הניסיון שלי, שהאנשים ה"מתחזקים" את עצמם כהלכה, סובלים הרבה הרבה פחות, או שלא סובלים כלל! כמובן שבכפוף לתרגול נכון(!), ומתמיד.
לצערי, אני נוכח שברוב עולם הפיזיותרפיה, הרפואה וההתעמלות, קיים מחסור בידע הרלוונטי. רוב מה שאני רואה שהומלץ למטופלים שמגיעים אלי, או שאני רואה באינטרנט,בחדרי הכושר, בחוגי ההתעמלות השונים (פילטיס, יוגה, פלדנקריז, טאי צ'י, ועוד ועוד, פשוט שגוי. אין בדברי אלה משום שמץ ביורת על השיטות שהוזכרו, אלא אך ורק על הרמה המקצועית של המנחים, שלרוב פשוט לא נמצאים ברמה מקצועית נאותה.
בימים אלה אני מנחה שני קורסים למדריכי תנועה. חלק ניכר מהמשתתפים בקורסים אלה, הם מורים להתעמלות בשיטות השונות. הם עצמם מודים באמיתות דברי, וששים ללמוד את העקרונות ודרכי החשיבה הנכונים.