יום שישי, 3 במאי 2019

שכל ישר ובריאות (1)

רבים מבינינו התנסו בשורה ארוכה של "שיטות דיאטה", אך ממשיכים להיאבק בעודף המשקל. רבים אחרים נמצאו/ים בטיפולו הממושך והמתמשך של כירופרקט/פיזיותרפיסט/מטפל כזה או אחר, בתקווה שלאחר חודשים ארוכים יושג השיפור המיוחל. אלא שכעבור זמן כה רב לא ברור באם השיפור שהושג, אם הושג, הוא תוצאה של הזמן שחלף או של פעולתו המיומנת של המטפל.

במקרים רבים,למרבה התסכול, צצות ומתחדשות אותן בעיות עצמן לאחר תקופת זמן קצרה יותר או פחות.

מטופלים רבים שמעו מרופאיהם אמירות מתסכלות כאלה ואחרות:
"צריך ללמוד לחיות עם הבעיה/כאב".
"זו בעיה גנטית".
"הברכיים נועדו לתפקד רק 40 – 50 שנה".
"הזדקנות, שחיקה טבעית".


מומחה יחיד במינו לנושא מסוים: גב, ברכיים, כפות רגליים או כל חלק אחר בגופנו, מציע סוג מסוים של טיפול כגון: ניתוח, תרופה מסוימת, או כל תהליך אחר על פי תחום התמחותו.
היתכן שהצעתו עולה על הפרק משום שזו הדרך המיטבית, או אולי משום שזו המומחיות היחידה שעליה אמון המומחה שלפנינו, ולעתים דווקא מומחיות צרה זו היא שמפריעה בעדו מראיית התמונה הרחבה.

לעתים מזומנות מידי מיוחסת בעיה מסוימת לתורשה, לגיל כביכול מתקדם, לתוחלת חיים ממוצעת שהתארכה, ואנחנו נדרשים להשלים עם כך שהבלאי הטבעי משימוש בן כמה עשרות שנים הוא הגורם ל"שחיקה" ולירידת תפקוד.

משתתפים רבים בפעילות כגון יוגה, פילאטיס, פלדנקרייז, אירובי, חדר כושר, פיזיותרפיה ועוד, נותנים אמון בשם ה"שיטה" או במנחה עצמו – אך אמון זה אינו נובע מתוך יכולת הערכה מבוססת.
רק באם מזדמן, בדרך מקרה, לאותם אנשים להתנסות בפעילות ברמת האיכות המביאה לתוצאות המקוות, הם מבינים עד כמה היה רחוק מה שהם עשו עד כה ממה שבאמת היה דרוש להם.

כפועל יוצא ממציאות זו, במהלך עבודתי אני פוגש תדיר תגובות תמהות על מידת היעילות של הדברים אותם אני מציע אל מול התנסויות קודמות בפיזיותרפיה, בשרותי רפואה, בהתנסות ב"שיטות התעמלות" שונות, בריפוי בעיסוק, או בהנחיות לתזונה נכונה.

זאת ועוד:

בתרבות שאנו חלק ממנה, אנו מחונכים, מגיל צעיר, שלכל אחד יש תחום עיסוק/ התמחות כלשהו, ובאם הוא נתקל בבעיה רפואית, תנועתית, תזונתית כלשהי, עליו לפנות למומחה בתחום זה. בהקשר זה צצות ועולות שתי שאלות חשובות:
מי יכול להיחשב מומחה?
מהו תחום ההתמחות המדויק?

האם כף רגל, ברך, גב או כתף, כל אחד מהם הוא תחום התמחות לכשעצמו?
האם לשמירה על צפיפות העצם, הורדת רמת סוכר/כולסטרול/לחץ דם וכדומה, לכל נושא דיאטה משלו?
האם יתכן שהמלצה מסוימת תתאים רק לנושא מסוים? ואולי יש בה פגיעה אחרת כלשהי?
ואולי יש דרך/גישה היוצאת מתוך רעיון בסיסי/עקרוני הנותן מענה למכלול כולו.
כל עוד לא נלך בדרך הנכונה, אנו נדונים להימצא בחיפוש ארוך, סיזיפי ומתסכל אחר הפתרון ה"אולטימטיבי" לבעיה שדחפה אותנו לחיפושים.

לדעתי קיים מכנה משותף חד משמעי, לכל שורת התהיות שהעליתי עד כה.
מכנה משותף זה מושתת על שני גורמים:
  1. הבנת מהות העקרונות שלפיהם פועלת המערכת הגופנית שלנו תוך זיהוי המציאות האישית.
  2. נקיטת אחריות אישית.

מהות העקרונות
במאמרים "הוראות היצרן" ו"עקרונות התנועה" נסתי לתאר את קו המחשבה הנובע מתוך ה"שכל הישר" ומצביע, בעזרת שורת דוגמאות, על כך ש"הוראות היצרן" ברורות לכל מי שעיניו בראשו ושאינו נתון להסחות דעת.
עתה ברצוני להרחיב את זווית הראיה אל הגוף כולו.
עקרונות ההתנהגות שלנו עם גופינו חייבים להיות פשוטים וברורים. עקרונות שניתן להסבירם במילים של יומיום לכל אדם, גם ללא כל השכלה או ידע מוקדם.
עקרונות אלה, הכרח שיהיו ניתנים להסבר ללא שימוש במונחים מקצועיים או מספריים כלשהם. עקרונות שאינם ניתנים לסתירה – זאת, משום שהם נשענים על, וצומחים מתוך השכל הישר.
וכן, הם עולים בקנה אחד עם אינטואיציה בריאה.
לא צריך להיות רופא דגול כדי להבין שאוויר נקי עדיף על אוויר מזוהם, מים נקיים עדיפים על משקה מוגז וממותק מתוך בקבוק.

כשם שכל בעלי החיים בטבע ניזונים באופן אופטימלי ללא מוצרי מזון תעשייתיים, כך גם לנו אין בהם
כל צורך.

חומוס ביתי לעולם עדיף, לאין שיעור, על כל חומוס שטופל בבית חרושת כלשהו.
כל כמות הוויטמינים או המינרלים שהוחדרו לקורנפלקס לא יהפכו אותו לחומר המועיל לבריאותינו.
כמות הקלוריות במזון כלשהו לא מעידה על היותו מועיל לגוף או לא – ומאידך – ההתייחסות המקודשת אל הקלוריות – לא בהכרח תועיל לירידה במשקל.
אל לו לאדם המעוניין להפחית ממשקלו להימנע מאגוזים, שהם יפים לבריאותינו בשל תכולת השומן שבהם.
כשהמכלול יהיה נכון – גם המשקל יהיה תקין.

אכול והתנהג על פי עקרונות המובילים לבריאות טובה – מן הסתם לא תהיה שמן.

לא רק המשקל יהיה תקין אלא גם רמות הקולסטרול, הסוכר, לחץ הדם וכל היתר יהיו תקינים.

היפוקרטס, הרמב"ם ואחרים ידעו להדריך את מטופליהם כיצד יש לנהוג על מנת לשמור על בריאות טובה, ללא כל בדיקות מעבדה.
אין צורך בבדיקות כאלה כדי כדי לדעת לשמור על בריאותינו.
בדיקות כאלה עשויות להועיל מאוד, אך עקרונות נכונים – קודמים.
השמירה על הבריאות איננה נשענת על השכלה רחבה ומעמיקה אלא על הבנת העקרונות הנכונים.

כל בעיה רפואית שמקורה באורח החיים (עודף משקל, יתר לחץ דם, רמות קולסטרול גבוהות, כאבי גב, עורף או ברכיים) – ניתנת לפתרון אך ורק על ידי הנהגת אורח חיים נכון. תזונה, תנועה, אקולוגיה.

לא יועילו רופאים
, בדיקות או תרופות.
וזה מביא אותנו אל חלקינו האישי "בעסקה”.

אחריות אישית
בעידן הנוכחי אנחנו נתונים למתקפת מידע חסרת תקדים.
גופים כלכליים בעלי עצמה אדירה משקיעים מאמצים עצומים על מנת להלעיט אותנו במידע מפוקפק כדי לקדם אינטרסים כלכליים שלהם.
יצרני מזון ותרופות לאין מספר חייבים לגרום לציבור לחשוב שמוצריהם חשובים לבריאותו.
כתוצאה מכך המוני אדם מנהלים אורח חיים מזיק לבריאות מבלי שיהיו מודעים לאמת, תוך שהם “מתקנים” זאת, לכאורה באמצעות נטילת כימיקלים (“תרופות") הגורמים להם נזק נוסף.
כאן נכנסת האחריות לתמונה.

אחריותינו היא לחשוב,לחפש מקורות מידע, לסנן את שפע המידע ולהפריד בין השגוי למועיל.
עלינו מוטלת האחריות הישירה והבלעדית לבריאותינו.
אל לנו לאפשר ליועצים למיניהם בתחומי התזונה, תנועה, יציבה ורפואה למלא את ראשינו במידע מסובך הדורש מומחיות מיוחדת להבנתו. עלינו לדחות כל שאינו עולה בקנה אחד עם השכל הישר.
אחריותינו להרחיב דעת כדי לרכוש יכולת הבנה.

יום חמישי, 21 במרץ 2019

האם פריצת דיסק היא הסיבה לכאבי גב

גילוי, בבדיקת הדמיה כזו או אחרת, שקיימת פריצת/בלט דיסק, יגרום לרוב לרופאים לחשוב שנמצאה הסיבה לבעיה.
אולם, לרוב מכריע בציבור שמעל גיל 40/50, יש פריצות ובלטים, אך בוודאי שלא לכולם כואב.
וגם אנשים מאוד כאובים, הסבורים לגביהם שהסיבה לכך היא פריצת דיסק, עשויים לגלות, ב 90% מהמקרים, שלאחר זמן הכאב חלף, למרות שלא נעשה דבר בנוגע לפריצת הדיסק.
לדעתי, יש לראות בפריצת דיסק חלק מהתוצאה של מכלול הגורמים לכאבי גב, ואין לראות בפריצה חלק מהסיבות.
הטיפול הנכון בכאבי הגב חייב להתייחס לסיבות האמתיות ולא לסימפטום כזה או אחר.



יום שישי, 1 במרץ 2019

הדסה - תרגול חוסך ניתוח

לשימוש לא נכון בכפות הרגליים במשך שנים ועשרות שנים, בעמידה ובהליכה, עלולות להיות (בדרך כלל תהיינה) השפעות שליליות על כפות הרגליים, הברכיים, מפרקי הירך, הגב ואף למעלה מהגב.
למתעניינים אמליץ לקרוא גם על כפות רגליים והליכה כהלכה.

השפעות שליליות אלה עלולות להיות כרוכות גם בכאבים. על ידי תרגול מתאים ניתן, כמעט תמיד, להמנע מהכאבים, ולשפר מאוד את התפקוד.
הסיפור של הדסה משקף בדיוק מצב כזה. להלן מכתב ששלחה אלי לאחרונה:

כפות הרגליים כבר לא כואבות לי:

הכרתי את אורי עתריה בהמלצת שכן שראה את הליכתי הבעייתית והמאוד כאובה. הוא אמר לי: "רק אורי יכול לעזור לך".
ואכן צדק.
בפגישתנו הראשונה, שנערכה במסגרת שיעור קבוצתי, סיפרתי לאורי שאני מאוד סובלת מכאב בכרית כף רגל שמאל. כאב שהקשה עלי את ההליכה.


עד אז יישמתי כל מה שהמליצו לי יועצים שונים, אך ללא הועיל.
מורה להתעמלות שהתעמלתי בהדרכתה בנאמנות כ 30 שנה, אמרה לי שלפעמים אין ברירה וצריך ניתוח.
כך אמר גם האותופד שהמליץ על ניתוח.
למזלי פגשתי את אורי לפני הני
תוח.לאחר מבט קצר על כפות רגליי אמר לי אורי בפשטות:
"באם תתרגלי מה שאלמד אותך, לא תזדקקי לשום ניתוח".
בליבי לא האמנתי לו, אך בחרתי לנסות ולבצע בהתמדה ונאמנות את כל מה שלימד אותי.
ואכן "נס משמיים". תוך שבועות בודדים חלף הכאב.
מאז (6 שנים), אני מתמידה בתרגול יומי לכפות הרגליים. אינני סובלת כאבים כלשהם.
אין מילים בפי להודות לאורי על התרגילים הפשוטים וההגיוניים שלימד אותי.
תודה רבה.

הדסה בן דרור (80)


יום שישי, 3 בפברואר 2017

עקבים גבוהים - טוב או רע?

מומלץ לקרוא מאמר זה אחרי קריאת המאמרים על כפות רגליים והליכה כהלכה, שהתפרסמו מזה זמן רב.

חשוב להבהיר מייד בפתיחה - עקבים גבוהים מזיקים מאוד לכל חלקי הגוף.

אילו ה"יצרן" היה חושב שזה טוב לגוף, הוא היה נותן לנו עצם בולטת בעקבים.
אך מהתבוננות בכף רגל של כל אדם, לא נמצאת שם עצם בולטת שכזו, וכן ניתן לראות בבירור שאופי מיבנה העקב והמחצית האחורית של כף הרגל שלנו הוא מאוד מוצק ומסיבי, לעומת מחצית כף הרגל הקדמית, שהיא בעלת מבנה יותר עדין וגמיש. מאופי מבנה זה עולה כי ה"יצרן" התכוון שעל חלק המבנה היותר מוצק - העקבים, יהיה מונח יותר משקל. ואולם, ככל שנעמוד על עקבים יותר גבוהים לעומת קידמת כפות הרגליים, חלק גדול יותר ממשקל הגוף ישען על חלקים יותר קדמיים של כפות הרגליים.
כשהחלקים הקדמיים של כפות הרגליים נאלצים לשאת חלק גדול מדי מן העומס שהם נועדו לשאת, בהדרגה מצטברים שם נזקים, שמתבטאים תחילה בשיבושים ועיוותים בצורת ובמבנה הבהונות, ובהמשך עלולים להופיע כאבים שונים וליקויים בתפקוד כפות הרגליים. כך שברור שנעליים בעלות עקבים גבוהים גורמות לנזקים לכפות הרגליים.
זאת ועוד, ככול שחלק גדול יותר ממשקל הגוף נע לפנים, גובר העומס על מערכת השרירים האחורית, הנאבקת לשמירת יציבות הגוף, בתנאים קשים מן המיועד להם.
מצב זה עלול לבוא לידי ביטוי כואב בשרירי השוק האחוריים הנוטים "להיתפס", בגב בתחתון ובעורף.
כמו כן, במסגרת המאבק לשמירה על איזון הגוף, הרי שעם הגבהת העקבים מתרחשת משיכת כתפיים לאחור, שגורמת בהדרגה להבלטת הבטן קדימה.
בנוסף לכל אלה, גורמים מנעלים בעלי עקבים גבוהים לשיבוש תפקוד כפות הרגליים בהליכה, מצב המביא לצבירת נזקים נוספים.

לסיכום, ברצוני להדגיש שלא רק שעלינו להימנע לחלוטין משימוש בנעליים בעלות עקבים גבוהים, אלא גם שיש יתרונות מובהקים במצב ההפוך.
אני ממליץ מאוד לכל מי שיכול, להשתדל לעמוד בשיפוע הפוך. כזה שיגרום לעקבים להיות יותר נמוכים. במצב כזה יפחתו העומסים מקדמת כפות הרגליים, מן השוקיים, הגב והעורף. גופינו יודה לנו על כך.

 

יום ראשון, 11 באוקטובר 2015

לנעמי ב. כאבו הברכיים ועוד...

לאחר תקופה ממושכת של כאבי ברכיים, ובעקבות טיפולים שונים שלא צלחו, פניתי לאורי, לאור המלצה חמה שחברתי קבלה עליו....
החל מהשיעור הראשון אצל אורי הבחנתי בדרך טיפול מקורית ושונה.
את התוצאות המידיות והאפקטיביות אני מייחסת, בראש ובראשונה, לאבחנה הראשונית, המדויקת והמהירה של אורי, שהשכיל לרדת לשורשי הכאב.
בעזרת תרגול והנחייה נכונה שקבלתי מאורי, הסתבר לי, לראשונה, כיצד במאמץ מועט ובתנועות קטנות, ניתן, מצד אחד לשנות הרגלים, אשר היוו את מקור הקושי לביצוע פעולות יום-יומיות, ומצד אחר לתרגול מנח נכון של הגוף.
להפתעתי, כעבור זמן קצר, לאחר שהתמדתי בתרגול, נעלמו הכאבים כלא היו. בין כלל התרגילים, אני מוצאת לנכון להתמקד בשני גורמים אשר מבחינתי היוו חידוש לגבי בכל תהליך הטיפול:
א. היכרות מחודשת עם כף הרגל:  עד למפגש עם אורי לא הייתי ערה למידת החשיבות של מדרך נכון של כף הרגל ולתרומתו למנח הגוף בכלל וליציבה בפרט וזאת בעיקר בעת הליכה ועמידה. מאורי למדתי אודות תרגול נכון של אחיזה נכונה של כף הרגל בקרקע תוך ההתבססות על העקב ועל שולי כף הרגל, כמו גם תנועתיות נכונה של הבהונות.
ב. האגן:  בעזרת תרגול נכון של שרירי הבטן והתבססות על האגן, למדתי כיצד ניתן למנוע עומס יתר על שרירי הגב והעורף, בעיקר בעת ישיבה מול המחשב.
תרגילים אלו כמו גם הקניית הרגלים שנועדו לשמירה על שימוש נכון בתנועות הגוף הפחיתו משמעותית את הכאבים מהם סבלתי, עד להיעלמותם הסופית.
בנוסף, ברצוני להדגיש כי התרגילים של אורי העמידו במבחן גם את כושר עמידתי בתנאי המסע שערכתי בחו"ל, וזאת זמן קצר לאחר תחילת הטיפול. הנסיעה כללה ישיבה ממושכת במטוס, הליכה למרחקים, עליה במדרגות ועמידה ממושכת במוזיאונים.
כדי להיערך לכך מבעוד מועד הקפדתי לבצע, מידי בוקר, טרם היציאה לשטח, כמה תרגילים קצרים ופשוטים שלמדתי מאורי כך שיכולתי לעבור את המסע בהצלחה וללא כאבים מיותרים. אין לי אלא לזקוף זאת לזכות העבודה עם אורי.

ולסיכום, הודות לאבחנה הראשונית הנכונה, לדרך העבודה הייחודית ולמודעות שאורי הצליח להטמיע בי, אני מבצעת כיום בפשטות ובטבעיות פעולות שגרתיות ותנועות קטנות, שלכאורה נקראות תרגול, ללא כאבים וללא מאמץ. לגבי, המושג "מכף רגל ועד ראש" קבל משמעות חדשה. ללא ספק, בזכות מקצועיותו המוכחת של אורי איכות חיי השתפרה לבלי הכר ועל כך נתונה לו מלוא תודתי! 

קצר ומועיל


פעילות אירובית:

הליכה:
בשל רמת המאמץ המאוד מתונה - תועלת מוגבלת.
בשל התנהגות לא מספיק טובה של כפות הרגליים (רב האנשים), קיים פוטנציאל נזק לברכיים, למפרקי הירך והגב.
שיפור מוצע: הליכה בשיפוע משמעותי (עליה). מגביר מאוד את התועלת מקטין את הסיכון. התנהגות נכונה של כפות הרגליים על האדמה בעמידה והליכה – קריטית לשמירה על בריאות כפות הרגליים, הברכיים, מפרקי הירך, הגב והעורף.

ריצה:
בדומה להליכה, ביצוע בשיפוע יגביר מאוד את התועלת ויקטין משמעותית את פוטנציאל הנזק. יחס תועלת לזמן טוב מאוד.

מומלץ: הליכה ו/או ריצה על החול היבש שעל שפת הים.

עליה במדרגות, כמה שיותר קומות ברצף. אימון אירובי מעולה.
ירידה – במעלית!


גב תחתון:
רצוי לשמור רגל אחת לפחות, (אפשר גם שתיים) קרוב אל הגוף ככל האפשר, בכל התנוחות. (עמידה – רגל אחת על כיסא, ישיבה – רגל על הכיסא, ברך בניצב.)
שכיבה – רצוי על הצד, ברכיים קרובות לגוף ברכיים.

עמידה:
רצוי בשיפוע שיגרום לעקבים להיות נמוכים יותר.
נעליים בעלות עקבים גבוהים – נזק חמור!

מנעלים:
רכים, קלים וגמישים, עם מרווח מספק לבהונות. (לא שפיץ).
אין להשתמש בכפכפים, אלא בסנדלים בעלי רצועה מאחורי הקרסול.

שרירי הבטן:

הכרח ששרירי הבטן יתפקדו כהלכה בכל רגע נתון.