במאמר זה אנסה להתחקות אחר הסיבות העקרוניות להיווצרות בעיות הברכיים הרווחות באוכלוסיה רגילה. (לא מדובר בספורטאים מקצועיים, ולא בבעיות שמקורן באירועים טראומתיים שונים).
התנהגות כפות הרגליים
יש להתייחס לשני היבטים עיקריים בכל הנוגע להשפעת התנהגות כפות הרגלים על בריאות הברכיים.
א. מקבילות כפות הרגליים.ב. התבססות על שוליים חיצוניים של כפות הרגליים.
התנהגות ברכיים:
נעילת יתר של הברכיים בעמידה
ישנם אנשים הרגילים לעמוד בברכיים נעולות. מצב נעילת ברכיים הוא מצב בו מתקבעות עצמות השוק והירך כאילו למקשה אחת, והברכיים נמצאות במנח מאוד אחורי. במבט מן הצד, נראה, שהרגל מקושתת לאחור.במצב זה , גובר העומס על עצמות הירך ופוחת העומס על השרירים. ולכן, חולשה יחסית בשרירי הירך הקדמיים (השריר הארבעה ראשי) אופיינית לאנשים בעלי נטייה לנעילת-יתר של הברכיים. חוזק שרירים אלה מהווה נדבך חשוב בשמירה על בריאות הברך. כמו כן, עמידה כזו יוצרת מתח תמידי על רצועות הברך האחוריות, העלול לגרום להיחלשותן, דבר הפוגע ביציבות המפרק. חשוב לציין שעמידה כזאת משליכה באופן שלילי על כלל היציבה, שלא כאן המקום לפרטן.
"התחבושת האלסטית הטבעית"
הדברים שיאמרו להלן נובעים מעקרונות השמירה על מפרקים בכלל.
בדומה לכל בעיה בריאותית אחרת, גם בעיות ברכיים הן, כמעט תמיד, תוצאה של התנהגות לקויה שגורמת להיווצרות נזק קטן כלשהו. כשמצב זה נמשך לאורך זמן, מצטבר הנזק לרמה שמעוררת בעיות בהרגשה ובתפקוד. בכל הנוגע לבעיות ברכיים – ניתן לקבוע, באופן גורף, שמקורן באופן תפקוד לקוי של כפות הרגליים.
בדומה לכל בעיה בריאותית אחרת, גם בעיות ברכיים הן, כמעט תמיד, תוצאה של התנהגות לקויה שגורמת להיווצרות נזק קטן כלשהו. כשמצב זה נמשך לאורך זמן, מצטבר הנזק לרמה שמעוררת בעיות בהרגשה ובתפקוד. בכל הנוגע לבעיות ברכיים – ניתן לקבוע, באופן גורף, שמקורן באופן תפקוד לקוי של כפות הרגליים.
שמירה על בריאות הברכיים מחייבת התייחסות בעיקר לשלושה מרכיבים:1. התנהגות כפות הרגליים.2. התנהגות הברכיים.
3. חוזקה של ה"תחבושת האלסטית" הטבעית של המפרק.
3. חוזקה של ה"תחבושת האלסטית" הטבעית של המפרק.
התנהגות כפות הרגליים
יש להתייחס לשני היבטים עיקריים בכל הנוגע להשפעת התנהגות כפות הרגלים על בריאות הברכיים.
א. מקבילות כפות הרגליים.ב. התבססות על שוליים חיצוניים של כפות הרגליים.
מקבילות כפות הרגליים והשפעתה על הברך:
מפרק הברך הנו "מפרק צירי" המותאם לתנועה במישור אחד בלבד. (בדומה לצירי הדלת). הברכיים אינן מיועדות לתנועות פיתול בין עצמות השוק והירך, או לתנועה אופקית ביניהן.הפניה מוגזמת של כפות הרגליים חוצה, (צ'ארלי צ'אפלין), גורמת לכך שבכל צעד לפנים, תיווצר תנועת פיתול קטנה לאורך ציר הרגל האחורית. עיקרו של פיתול זה יבוא לידי ביטוי במפרק הברך. מפרקי הקרסול והירך יספגו חלק מתנועת פיתול זו, אך מאחר ומפרקים אלה מותאמים לתנועה ביותר ממישור אחד - לא יינזקו.אלפי צעדים כאלה בכל יום, ומיליוני צעדים במהלך החיים, יגרמו השפעה מצטברת שלילית בברכיים.למניעת התופעה יש להדגיש את עבודת הזרת של כף הרגל בעת הליכה, לדחיפת האדמה לאחור. דחיפה זו היא שמקדמת את הגוף לפנים. שימוש פעיל בזרת יכתיב מקבילות רגליים וימנע פיתול בברך.כאשר בנוסף להרגל לעמוד בכפות רגליים פונות חוצה קיים גם הרגל לעמוד בפישוק רחב יתר על המידה נמצאות הברכיים בסיכון גובר. זאת, ועוד: מעמידה בפישוק רחב יתר על המידה, נגרמת השפעה שלילית גם על איברים רבים נוספים.
מפרק הברך הנו "מפרק צירי" המותאם לתנועה במישור אחד בלבד. (בדומה לצירי הדלת). הברכיים אינן מיועדות לתנועות פיתול בין עצמות השוק והירך, או לתנועה אופקית ביניהן.הפניה מוגזמת של כפות הרגליים חוצה, (צ'ארלי צ'אפלין), גורמת לכך שבכל צעד לפנים, תיווצר תנועת פיתול קטנה לאורך ציר הרגל האחורית. עיקרו של פיתול זה יבוא לידי ביטוי במפרק הברך. מפרקי הקרסול והירך יספגו חלק מתנועת פיתול זו, אך מאחר ומפרקים אלה מותאמים לתנועה ביותר ממישור אחד - לא יינזקו.אלפי צעדים כאלה בכל יום, ומיליוני צעדים במהלך החיים, יגרמו השפעה מצטברת שלילית בברכיים.למניעת התופעה יש להדגיש את עבודת הזרת של כף הרגל בעת הליכה, לדחיפת האדמה לאחור. דחיפה זו היא שמקדמת את הגוף לפנים. שימוש פעיל בזרת יכתיב מקבילות רגליים וימנע פיתול בברך.כאשר בנוסף להרגל לעמוד בכפות רגליים פונות חוצה קיים גם הרגל לעמוד בפישוק רחב יתר על המידה נמצאות הברכיים בסיכון גובר. זאת, ועוד: מעמידה בפישוק רחב יתר על המידה, נגרמת השפעה שלילית גם על איברים רבים נוספים.
התבססות על שוליים חיצוניים של כפות הרגליים:
מתוך התבוננות בכפות הרגליים וכפי שהוסבר בסדרת המאמרים אודות כפות הרגליים מתחייבת, בעת עמידה, התבססות על השוליים החיצוניים של כפות הרגליים. התבססות כזו, תכתיב כפיפת ברכיים בכיוון אליו מכוון ציר האורך של כפות הרגליים עצמן. זה הכיוון היחידי אליו מיועדות הברכיים להתכופף. כפיפה בכיון אחר מזיקה לברך.מהתבוננות מושכלת במפרק הברך, ניתן להסיק שקיימת התאמה עדינה ומדוייקת בין המשטחים המיועדים למגע בין עצמות השוק והירך. התבססות זו, על השוליים החיצוניים של כפות הרגליים, היא התנאי לקיום מגע מלא בכל השטח המיפרקי שבין עצמות השוק והירך. בהעדר התבססות שכזו תמצא כף הרגל נטויה פנימה, עצם השוק תימצא נטויה אף היא, ושטח המגע שבין שתי עצמות אלה יהיה חלקי בלבד. בשטח מצומצם זה, אשר ייאלץ לשאת עומסים המיועדים להתחלק על פני השטח המלא, יחול תהליך מואץ של שחיקת סחוס. גם לאחר פגיעה בסחוס, באם תתקיים התבססות נכונה על השוליים החיצוניים של כפות הרגליים, יגדל שטח המגע שבין עצמות השוק והירך, הלחץ יתחלק על פני כל השטח, לרבות אותם שטחי סחוס שהיו מיועדים לכך – אך ללא אותה התבססות נותרו ללא עומס כלל. שטחי המגע המלאים יחוללו תמורה מיידית, והכאבים ייעלמו.התנהגות ברכיים:
נעילת יתר של הברכיים בעמידה
ישנם אנשים הרגילים לעמוד בברכיים נעולות. מצב נעילת ברכיים הוא מצב בו מתקבעות עצמות השוק והירך כאילו למקשה אחת, והברכיים נמצאות במנח מאוד אחורי. במבט מן הצד, נראה, שהרגל מקושתת לאחור.במצב זה , גובר העומס על עצמות הירך ופוחת העומס על השרירים. ולכן, חולשה יחסית בשרירי הירך הקדמיים (השריר הארבעה ראשי) אופיינית לאנשים בעלי נטייה לנעילת-יתר של הברכיים. חוזק שרירים אלה מהווה נדבך חשוב בשמירה על בריאות הברך. כמו כן, עמידה כזו יוצרת מתח תמידי על רצועות הברך האחוריות, העלול לגרום להיחלשותן, דבר הפוגע ביציבות המפרק. חשוב לציין שעמידה כזאת משליכה באופן שלילי על כלל היציבה, שלא כאן המקום לפרטן.
"התחבושת האלסטית הטבעית"
"תחבושת" זו מורכבת ממערכת השרירים, הגידים והרצועות שסביב הברך, לרבות חיבורי הגידים והרצועות לעצמות. כשמערכת זו חזקה במידה מספקת – המפרק יציב וסיכוייו להיפגע פוחתים משמעותית. חיזוק מערכת זו מושג על ידי תרגול שיטתי לאורך זמן, המיועד לחיזוק כל שרירי הירך.בהמשך לחיזוק השרירים יתחזקו גם יתר מרכיבי ה"תחבושת האלסטית הטבעית" של הברך – גידים, רצועות, וחיבוריהם לעצמות.
מניעת בעיות ברכיים
להקטנת הסיכוי להופעת בעיות ברכיים, עלינו ללמוד ולפעול בעיקר בשני מישורים:לימוד תרגול והשגת שימוש נכון בכפות הרגליים, ושמירה על חוזק שרירי הפריפריה של הברך באמצעות אימון מתמיד. הכרח שהתרגול יכלול פעולות נכונות, המבוצעות באופן נכון. פעולות אלה חייבות להתבצע תוך התחשבות מלאה בעקרונות התנועה, והן חייבות להיות ידידותיות לגב ולשאר האיברים.פעולות מסוימות, שאכן עשויות להועיל לברך, אך מבוצעות בתנוחות לא-ידידותיות (למשל, לגב), - אינן מומלצות.ריצה/הליכה בשיפוע עולה יאפשרו לברכיים (ולגב) לתפקד בתנאים ידידותיים יותר מאשר תנועה במישור. התנועה בשפוע יורד – אגריסיבית לברך ולגב. (ראה "הליכה"). בעת שימוש במסילה נעה – מומלץ שיפוע בעלייה של כ 10% ומעלה, אפילו אם זה גורם למיתון המהירות.פעילות על אופניים/אופני כושר, ידידותית יותר לברכיים בהשוואה להליכה או ריצה. (עומס, משקל, ואימפקט מופחתים).
