המפרקים הם אזורי המפגש בין עצמות. בגוף האדם מפרקים רבים. קיומם ותפקודם התקין מאפשרים חופש תנועה לגוף כולו.
כאבים במערכת התנועה של הגוף מופיעים, אך לעיתים נדירות, בחלק גוף שאיננו שרירים או מפרקים. הסבר בסיסי על הסיבות לכאבים בשרירים מופיע במאמר הסיבות לכאבי גב.
בעיות מפרקים מתעוררות לרוב כתוצאה משימוש לא נכון בגוף בכלל, ובמפרקים כחלק ממנו. מאמר זה אינו דן בבעיות שמקורן בתאונות. וכן, אינו מתייחס לבעיות שצצות (בעת ובעונה אחת) במפרקים רבים, ומעידות על דלקת מפרקים אשר מקורה בפגיעה באיזונים כימיים בגוף.
הצטברות נזק במפרק מתאפשרת בשל שימוש באותו מפרק, לאורך זמן רב(!) שלא בהתאם ל"הוראות היצרן". מושג זה נשמע ערטילאי, אך "הוראות" אלה מובהרות לכל מי שבוחן את מבנה המפרק הבודד והגוף בכללו בעיניים נבונות, תוך שימוש בשכל הישר. ב“קוד” הרשום באופי המבנה האופייני של כל מפרק, מובהר כיצד תוכנן המפרק לתפקד, ומכתיב כיצד עלינו להשתמש בו ולהפעילו. במפרק עלולים להצטבר נזקים על רקע שימוש לא נכון בו בשלושה היבטים עיקריים:
1. מישורי תנועה
כל מפרק בנוי בצורה שמחייבת הפעלתו באחד או יותר משלושת מישורי התנועה האפשריים במרחב. מפרקי האצבעות, הבהונות והברכיים נועדו לנוע במישור תנועה אחד בלבד. דוגמת ציר של דלת. כתף, קרסול או ירך הינם מפרקים המיועדים לאפשר תנועה בכל שלושת המישורים. מפרק שיאלץ לפעול שלא בדיוק בהתאם למישורי התנועה להם הוא מיועד ייפגע בהדרגה. חלק ניכר מבעיות הברכיים הם תוצאה של שימוש לא מדוייק במישורי התנועה.
2. טווחי תנועה
במערכת התנועה מתקיים העיקרון "השתמש - פן תאבד" (use it or loose it). עיקרון זה עומד בבסיס כל תורות האימון. משמעותו המעשית של העיקרון היא שיכולת תנועתית כלשהי תישמר ואולי אף תשתפר, רק בתנאי שנשתמש בה. עצם העובדה שיכולת תנועתית כלשהי קיימת – מעידה על הצורך בקיומה. מאידך, חוסר שימוש ביכולת מסויימת יעביר מסר לגוף שאין בה צורך, ועל סמך מידע זה לא יקצה הגוף משאבים לשימור יכולת זו – ובהדרגה תאבד. מי שיש לו יכולת לרוץ, לשחות, לעלות מדרגות או לשבת בנוחיות על הרצפה, ויתמיד בשימוש ביכולות אלה – גם יישמר אותן לאורך זמן. ללא שימוש יאבדו היכולות. הוא הדין בכל הנוגע לתנועתיות המפרקים. שמירת בריאותו של מפרק הבנוי באופן המותאם לטווחי תנועה גדולים – מחייבת קיום טווחי תנועה אלה. העדר תנועה במידת ובטווחי תנועה מספקים - יצמצם את היכולת לקיים תנועה במידות ובטווחים אלה. תוצאות הדבר תכלולנה: מגבלות תנועה, עיוותים בעיצוב הגוף, השפעה שלילית על מפרקים ואיברים אחרים, וכאבים. חלק גדול מבעיות בכתפיים הן תוצאה אופיינית לחסר בטווחי תנועה. קיימים מקרים שמקור הבעייה הוא מצב הפוך: משמע, מצב בו מפרקים אינם יציבים דיים, בהם מתקיים חופש רב יתר על המידה. מצב זה יגרום אף הוא לכאבים. (אצל מבוגרים – מקרים אלה שכיחים פחות).
3. לחצים/עומסים
מפרק המיועד לשאת מידה מסויימת של עומס, "יתקלקל" בהדרגה באם ייאלץ לשאת, דרך קבע, עומסים גדולים יותר. מפרקי שורש הבוהן הגדולה בכף הרגל וקדמת כפות הרגליים בכלל, מהווים דוגמה מאוד נפוצה לתופעת עודף-עומס שהמפרק נאלץ לשאת.
כל השפעה שלילית על מפרק – תצטבר, והתוצאות השליליות תתעצמנה, בדומה להזנחת ברז דולף, תקלה מכנית ברכב, או חור קטן בשן. בשלב מסוים – כשתגדש הסאה... יתחילו כאבים. כאבי כתפיים, ברכיים או גב לא מופיעים "פתאום". כנראה שקדם להופעת הכאב תהליך "שקט" וממושך של הצטברות נזקים, כתוצאה מאי ציות ל"הוראות היצרן".
כאבים במערכת התנועה של הגוף מופיעים, אך לעיתים נדירות, בחלק גוף שאיננו שרירים או מפרקים. הסבר בסיסי על הסיבות לכאבים בשרירים מופיע במאמר הסיבות לכאבי גב.
בעיות מפרקים מתעוררות לרוב כתוצאה משימוש לא נכון בגוף בכלל, ובמפרקים כחלק ממנו. מאמר זה אינו דן בבעיות שמקורן בתאונות. וכן, אינו מתייחס לבעיות שצצות (בעת ובעונה אחת) במפרקים רבים, ומעידות על דלקת מפרקים אשר מקורה בפגיעה באיזונים כימיים בגוף.
הצטברות נזק במפרק מתאפשרת בשל שימוש באותו מפרק, לאורך זמן רב(!) שלא בהתאם ל"הוראות היצרן". מושג זה נשמע ערטילאי, אך "הוראות" אלה מובהרות לכל מי שבוחן את מבנה המפרק הבודד והגוף בכללו בעיניים נבונות, תוך שימוש בשכל הישר. ב“קוד” הרשום באופי המבנה האופייני של כל מפרק, מובהר כיצד תוכנן המפרק לתפקד, ומכתיב כיצד עלינו להשתמש בו ולהפעילו. במפרק עלולים להצטבר נזקים על רקע שימוש לא נכון בו בשלושה היבטים עיקריים:
1. מישורי תנועה
כל מפרק בנוי בצורה שמחייבת הפעלתו באחד או יותר משלושת מישורי התנועה האפשריים במרחב. מפרקי האצבעות, הבהונות והברכיים נועדו לנוע במישור תנועה אחד בלבד. דוגמת ציר של דלת. כתף, קרסול או ירך הינם מפרקים המיועדים לאפשר תנועה בכל שלושת המישורים. מפרק שיאלץ לפעול שלא בדיוק בהתאם למישורי התנועה להם הוא מיועד ייפגע בהדרגה. חלק ניכר מבעיות הברכיים הם תוצאה של שימוש לא מדוייק במישורי התנועה.
2. טווחי תנועה
במערכת התנועה מתקיים העיקרון "השתמש - פן תאבד" (use it or loose it). עיקרון זה עומד בבסיס כל תורות האימון. משמעותו המעשית של העיקרון היא שיכולת תנועתית כלשהי תישמר ואולי אף תשתפר, רק בתנאי שנשתמש בה. עצם העובדה שיכולת תנועתית כלשהי קיימת – מעידה על הצורך בקיומה. מאידך, חוסר שימוש ביכולת מסויימת יעביר מסר לגוף שאין בה צורך, ועל סמך מידע זה לא יקצה הגוף משאבים לשימור יכולת זו – ובהדרגה תאבד. מי שיש לו יכולת לרוץ, לשחות, לעלות מדרגות או לשבת בנוחיות על הרצפה, ויתמיד בשימוש ביכולות אלה – גם יישמר אותן לאורך זמן. ללא שימוש יאבדו היכולות. הוא הדין בכל הנוגע לתנועתיות המפרקים. שמירת בריאותו של מפרק הבנוי באופן המותאם לטווחי תנועה גדולים – מחייבת קיום טווחי תנועה אלה. העדר תנועה במידת ובטווחי תנועה מספקים - יצמצם את היכולת לקיים תנועה במידות ובטווחים אלה. תוצאות הדבר תכלולנה: מגבלות תנועה, עיוותים בעיצוב הגוף, השפעה שלילית על מפרקים ואיברים אחרים, וכאבים. חלק גדול מבעיות בכתפיים הן תוצאה אופיינית לחסר בטווחי תנועה. קיימים מקרים שמקור הבעייה הוא מצב הפוך: משמע, מצב בו מפרקים אינם יציבים דיים, בהם מתקיים חופש רב יתר על המידה. מצב זה יגרום אף הוא לכאבים. (אצל מבוגרים – מקרים אלה שכיחים פחות).
3. לחצים/עומסים
מפרק המיועד לשאת מידה מסויימת של עומס, "יתקלקל" בהדרגה באם ייאלץ לשאת, דרך קבע, עומסים גדולים יותר. מפרקי שורש הבוהן הגדולה בכף הרגל וקדמת כפות הרגליים בכלל, מהווים דוגמה מאוד נפוצה לתופעת עודף-עומס שהמפרק נאלץ לשאת.
כל השפעה שלילית על מפרק – תצטבר, והתוצאות השליליות תתעצמנה, בדומה להזנחת ברז דולף, תקלה מכנית ברכב, או חור קטן בשן. בשלב מסוים – כשתגדש הסאה... יתחילו כאבים. כאבי כתפיים, ברכיים או גב לא מופיעים "פתאום". כנראה שקדם להופעת הכאב תהליך "שקט" וממושך של הצטברות נזקים, כתוצאה מאי ציות ל"הוראות היצרן".
הדרך להתמודד עם בעיות אלה:
מחד יש ללמוד להפעיל את המפרקים השונים במישורי התנועה להם הם מיועדים, יש לספק למפרקים תנועתיות בטווחים המלאים וכן יש למנוע מן המפרקים עומסים מופרזים. מאידך יש לחזק את ה"תחבושת האלסטית" הטבעית של המפרקים - שרירים, גידים, רצועות וחיבוריהם אל העצמות.
לימוד ותירגול נבונים יאפשרו השגת מטרות אלה.
מחד יש ללמוד להפעיל את המפרקים השונים במישורי התנועה להם הם מיועדים, יש לספק למפרקים תנועתיות בטווחים המלאים וכן יש למנוע מן המפרקים עומסים מופרזים. מאידך יש לחזק את ה"תחבושת האלסטית" הטבעית של המפרקים - שרירים, גידים, רצועות וחיבוריהם אל העצמות.
לימוד ותירגול נבונים יאפשרו השגת מטרות אלה.
להבטחת תוצאות טובות יש לוודא שכל טיפול מתחשב התחשבות מלאה במציאות האישית של כל מטופל/ת באופן אישי. התרגול חייב להיות מותאם בקפדנות לצרכים וליכולת של המטופל עצמו.
כל בעיה בריאותית שמקורה באורח החיים של האדם ניתנת לטיפול אך ורק על ידי הכנסת השינויים הדרושים באורח החיים. מחד, יש לצמצם את הגורמים המזיקים, ומאידך לעודד, לעורר ולהפעיל את הגורמים המועילים/מונעים. בנושאים דוגמת עישון, עודף משקל, צריכה מוגברת של סוכר וכד', ברור לכל שהפתרון חייב לכלול שינוי באורח החיים, וברור שלא ניתן להסתפק בטיפול רפואי בלבד.
כל בעיה בריאותית שמקורה באורח החיים של האדם ניתנת לטיפול אך ורק על ידי הכנסת השינויים הדרושים באורח החיים. מחד, יש לצמצם את הגורמים המזיקים, ומאידך לעודד, לעורר ולהפעיל את הגורמים המועילים/מונעים. בנושאים דוגמת עישון, עודף משקל, צריכה מוגברת של סוכר וכד', ברור לכל שהפתרון חייב לכלול שינוי באורח החיים, וברור שלא ניתן להסתפק בטיפול רפואי בלבד.
בעיות במפרק שהופיעו "פתאום", תוך כדי מהלך חייו הרגיל של האדם, הנן תמיד תוצאה של נזק מצטבר והן באחריותו האישית של כל אחד מאתנו.
מאמר מאד מעניין, הלוואי וילמדו כבר בגן את הדברים הכה חשובים הללו.
השבמחקאנסה ליישם.
תודה רבה
ובכדי לנטרל את כח הכובד המופעל על עמוד השדרה בכל הפעולות הספורטיביות והאחרות: הליכה ישיבה נשיאת משקלים וכו, טוב יהיה לגב אם תיעשה פעולה הפוכה. מכשיר שראיתי לאחרונה ואף התנסיתי בו הוא מיטת היפוך עליה אנו מפעילים G שלילי ונותנים לעמוד השדרה את השחרור מכח הכובד.
השבמחק