"אל תסתכל בקנקן…" – בחינת ערכו של דבר על פי הסתכלות בעטיפתו הריקה – היא מעשה-סכלות. כדי להעריכו בכלי-שיפוט תבוניים – יש להתבונן בדבר לעומקו.
יש לראות בכל "שיטות" ההתעמלות, דרכים שונות אל אותה אמת. בדומה לקווי האורך של כדור הארץ המתכנסים אל הקוטב.
ככל ששיטת תנועה מבוצעת באופן יותר נכון כך היא מתקרבת יותר אל האמת ואל שיטות אחרות במידה וגם הן מבוצעות נכון. ככל שאנחנו קרובים יותר אל האמת כך אנו מתקרבים גם אל מי שמתקרב אל אותה אמת מכיוון אחר. אך אמת יש רק אחת – המציאות של הגוף.
שיטות התעמלות וגישות שונות לתנועה מוכרות במקומותינו, כגון: יוגה, שיטת פלדנקרייז, שיטת פאולה, טכניקת אלכסנדר, פילאטיס, טאי-צ'י - מוכרים כמעט לכל אחד מאתנו, ושמות נוספים צצים חדשים לבקרים.
רובנו לא יודעים להסביר מהם ההבדלים בין השיטות השונות, או מה מאפיין כל "שיטה", ולכן גם איננו יכולים לגבש דעה ולהחליט איזו שיטה טובה לאיזו מטרה, ולמי היא כן או לא מתאימה.
מאחורי המילה "שיטה", מסתתרת ההנחה שלכאורה באמת יש "שיטות" התעמלות שונות, כל שיטה מושתתת על "אמת" משלה, ונושאת כביכול מסר אחר. דרך התנהגות "נכונה" על פי שיטה מסוימת, יכולה להיחשב כמוטעית על פי שיטה אחרת.
בדיון על "עקרונות התנועה", נמנים ומוסברים חמישה עקרונות. העקרונות אינם מייצגים שיטה כלשהי, ואינם מפרטים אילו תנועות טובות או לא, וזאת משום שקיים מגוון אינסופי של אפשרויות תנועה. העקרונות נועדו להסביר באיזה אופן אמורה להתבצע כל תנועה באשר היא. האיכות נקבעת אך ורק על פי ה"איך" ולא על פי ה"מה".
התשובה לשאלה האם פעולה מסוימת בוצעה בהתאם לעקרונות הנכונים או לא - היא הקובעת את איכות התוצאה, והיא המאפשרת להעריך את מידת התועלת שהפיק הגוף או מידת הנזק שצבר. העובדה שתנועה מסוימת מומלצת על ידי שיטה זו או אחרת, אינה מספקת כל מידע ביחס לשאלה האם התנועה טובה/מועילה אם לאו.
על פי תפיסתי, כל פעולה ותנועה ספונטאנית או ספורטיבית היא "קבילה". זאת בתנאי שאופן הגשמתה יעשה בכפוף ובהתאם למערכת האחת והיחידה של עקרונות שיכולה להיחשב כנכונה, כשם שקיימת רק מערכת אחת של חוקי המכאניקה השוררים על כדור הארץ. עקרונות התנועה הם חלק בלתי נפרד בתוך מערכת זו, ויש בהם כדי לבטא נאמנה את הרציונאל על פיו בנוי ופועל הגוף. אין כאן כל "המצאה" חדשנית, 'אמרו את זה קודם, לפניי' - ארכימדס, ניוטון ושות'…
לכן כל התנועות שגוף האדם מסוגל לבצע, חייבות להתבצע בהתאם למערכת עקרונות זו. ובאם אכן תבוצע התנועה בהתאם לעקרונות שהוסברו – הרי היא "תנועה נכונה".
יש לראות בכל "שיטות" ההתעמלות, דרכים שונות אל אותה אמת. בדומה לקווי האורך של כדור הארץ המתכנסים אל הקוטב.ככל ששיטת תנועה מבוצעת באופן יותר נכון כך היא מתקרבת יותר אל האמת ואל שיטות אחרות במידה וגם הן מבוצעות נכון. ככל שאנחנו קרובים יותר אל האמת כך אנו מתקרבים גם אל מי שמתקרב אל אותה אמת מכיוון אחר. אך אמת יש רק אחת – המציאות של הגוף.
לאור הדברים האלה, הדבר היחיד החשוב באמת – איכות המנחה ואיכות הביצוע, לא שם השיטה. אין לי ספק שכל אותם שמות גדולים בתחום התנועה, אכן היו אנשים המבינים את המציאות של הגוף ואופן תיפקודו בצורה מבריקה. מאידך קיים ספק רב האם כל מי שמכריז על עצמו שהוא פועל בשיטה הקרויה על שם אחד הגדולים, הוא אכן אדם המבין ויודע דברים על בוריים. כך קורה שפעילות הנעשית תחת שם שיטה מפורסמת, עלולה להיות לא נכונה וחלילה אף מזיקה, בשל חוסר ידע של המתעמל, ורמה מקצועית לא מספקת של המנחה. מנחה ברמה נאותה חייב לדעת לתת דגשים אישיים בהתאם למציאות האישית של כל אדם ואדם.
אין להשלים עם מצב בו מבצעים פעולה ה"מומלצת ע"י השיטה" להשגת מטרה מסויימת, ובתוך כך נגרם נזק בחלק גוף אחר. הכרח להתייחס אל הגוף כאל מכלול אחד!
