יום ראשון, 26 ביוני 2011

כתפיים – בעיות ופתרונות


מומלץ לקרוא מאמר זה לאחר קריאה המאמרים "הוראות היצרן”, "המפרקים".

המפתח להבנת הסיבות להופעת בעיות בכתפיים הוא הכרת מבנה מפרק הכתף (די ברמה הבסיסית ביותר).
מפרק הכתף הוא החיבור של הזרוע אל הגוף. בהתאם לאופי המבנה עלינו להבין מהם התנאים הדרושים לשמירה על בריאותו.
מהתבוננות במבנה מפרק הכתף עולה כי בראש עצם הזרוע מצויה "מעין גולה". גולה זו נתונה בתוך שקע רדוד למדי.
מבנה שכזה מעיד על חופש תנועה רב מאוד המתבטא בטווחי תנועה גדולים בשלושת מישורי התנועה. "המחיר" לתנועתיות בטווחים ובמישורים נרחבים – עלול להתבטא ביציבות ובחוזק המפרק. מכאן יובן ששמירה על בריאותו של מפרק הכתף מחייבת שמירה על טווחי התנועה הגדולים האופייניים, שמבנה הכתף נועד לאפשר, ומאידך יש לשמור על חוזקם של כל אותם מרכיבים שנועדו לשפר יציבותו של מפרק בעל מבנה הנוטה לחוסר יציבות.

חופש תנועה:
בשל העובדה שאת רוב פעולות היומיום אנו מבצעים כשהידיים מצויות מול העיניים, ובשל האופן בו מאורגנים חיינו בבתינו ובמקומות העבודה שלנו, מתקיימים תנאים המאפשרים לנו לתפקד תוך שימוש בטווחי תנועה חלקיים ביותר בכתפינו.
להמחשת דבריי מוצע לחשוב על פעולות כגון אכילה, נהיגה, הפעלת מחשב, שימוש בכלי עבודה שונים, צחצוח שיניים, גילוח, ועוד שורה ארוכה של פעולות, אשר אינן מציבות אתגרים לשימוש בטווחים העומדים לרשותנו.
התוצאה המעשית של המצב המתואר היא שמפרקי הכתף של רובינו נחשפים בפועל לטווחי תנועה קטנים בהרבה מן הטווחים שנועדו להתקיים בכתפיים בהתאם לאופי המבנה. הדבר דומה לשער בחצר שניפתח דרך קבע באופן חלקי בלבד, כעבור זמן יהיה קשה לפתוח את השער לרווחה.
ואכן מסתבר שחלק גדול מבעיות הכתפיים נגרמות בשל מחסור בטווחי תנועה.
הפתרון – תרגול עדין, נבון וסבלני להגדלה הדרגתית ומתמשכת של טווחי התנועה בכתפיים. חשוב כמובן שהתרגול יתבצע בתנוחות ובאופנים שלא יוכלו לגרום לבעיות בחלקי גוף אחרים, בעיקר בגב התחתון ובעורף. לפיכך מומלץ להימנע מכל תרגול בעמידה.

חוסר יציבות:
לכל מפרק קיימת "תחבושת אלסטית" טבעית. תחבושת זו מורכבת ממערכת השרירים הגידים והרצועות אשר "חובקות" ו"עוטפות" סביב אותו מפרק, וכן חיבורי הגידים והרצועות לעצמות.
שמירה על חוזקם של כל הרכיבים הכלולים במעטפת זו יבטיח שמירה על יציבות במפרק, וימנע פריקת המפרק.
אנשים בעלי נטייה טבעית למפרקי כתף מאוד גמישים ולכן גם פחות יציבים, עלולים להיחשף לדלקות פנימיות שאינן זיהומיות הנגרמות מחיכוך ועומס מיותרים. חיזוק המערכת כפי שתואר בזאת יפחית משמעותית סיכון לבעיות כאלה.

לסיכום, טיפוח טווחי תנועה ושמירה על חוזק מעטפת המפרק יבטיחו שמירה על בריאות הכתפיים לאורך זמן.

יום שישי, 10 ביוני 2011

שרירי בטן (2)



במאמר הקודם הוסבר שפעילות נכונה של שרירי הבטן מהווה תנאי הכרחי לציות לעקרונות התנועה.
עתה אנסה לפרט מספר סיבות נוספות המחייבות תפקוד מלא של שרירי הבטן יומיום כל היום:

  1. איזון מן ההיבט הטכני:
    מאחר ומרכז הכובד של הגוף נמצא מלפנים לעמוד השדרה ברור שלא ניתן לעמוד וללכת ללא הפעלת מערכת השרירים האחורית בגוף. עובדה זו מהווה חלק מן ההסבר מדוע נפוצים כל כך כאבים במערכת האחורית בגוף: עורף, גב, ישבנים, ירכיים ושוקיים מאחור. זאת לעומת נדירות כאבים במערכת הקדמית: צוואר, חזה, בטן, רגליים. עומס מוגבר זה על מערכת השרירים האחוריים, ובעיקר על הגב התחתון, עשוי להתאזן על ידי פעילות נכונה של שרירי הבטן. פעילות כזו אמורה ואף עשויה לגרום להפחתת העומסים על המערכת האחורית, ולהשגת מצב קרוב יותר לאיזון בין המערכת האחורית לקדמית.
  2. לאור האמור בסעיף הקודם, קיימים בעת עמידה כוחות הדוחפים את החוליות המותניות לפנים, אל תוך הגוף. תופעה זו עלולה להיות בעלת היבטים שליליים ביותר באם לא יפעלו כוחות מתוך הגוף שיופעלו לאזן את הדחיפה מאחור. רק שרירי הבטן יכולים לתת מענה הולם.
  3. תנועתיות עמוד השדרה:
    על מנת לייצר תנועה בעמוד השדרה, לכל כיוון כגון כפיפה, פשיטה או פיתול, הכרח להפעיל את שרירי הבטן. חוסר תפקוד מלא ונכון של שרירי הבטן מאפשר חוסר תנועתיות בגב. מצב כזה המתמשך לאורך זמן יוביל בהכרח לאבדן הדרגתי של טווחי תנועה וכתוצאה מכך למגבלות תפקוד. בעיות וכאבים.
  4. בלימת זעזועים:
    ממד האורך של עמוד השדרה הוא בעל מבנה דמוי קפיץ. יכול להידחס ולהיפתח. אופי זה של המבנה נועד לענות על שורה של צרכים. אחד מהם – להוות חלק במערכת בלימת זעזועים.
    בדומה לבולמי זעזועים בכלי רכב, חייב להיות גורם כלשהו המרסן את הידחסות "בולם הזעזועים" לחץ אוויר/גז או קפיץ. הגורם שבאחריותו לרסן את הידחסות הקפיץ של עמוד השדרה הוא שרירי הבטן. ללא תפקוד נכון וטוב שלהם יספוג השלד בכלל ועמוד השדרה בפרט זעזועים מופרזים. השפעתם המצטברת לאורך זמן של זעזועים אלה שלילת ביותר.
  5. נשימה:
    נושא רחב זה ראוי שיזכה להתייחסות מעמיקה ויסודית, וזה יקרה בהמשך. בפרק זה אומר רק שלא יתכן תהליך נשימה תקין ומלא ללא שימוש נכון בשרירי הבטן. חוסר תפקוד של שרירי הבטן מאפשר נשימה הלוקה בחסרים גדולים וגורם למגבלות תנועתיות בהיבטים רבים ולבעיות רפואיות משמעותיות ביותר.
  6. צניחת איברים:
    צניחת איברים בחלל הבטן הינה תופעה נפוצה למדיי בקרב נשים וגברים כאחד.
    תפקוד נכון ומלא של שרירי רצפת האגן והבטן נועד למנוע תופעה זו.
    באם הבעיה כבר קיימת, ניתן להשיג שיפור מרחיק לכת על ידי תרגול נכון של מערכת שרירים זו.
  7. שמירה על גובה/אורך הגוף:
    חלקי הגוף השונים הנתונים להשפעת כוח הכבידה, נוטים להישען זה על זה ולהידחס מטה. מצב מתמשך שכזה גורם להגברת הלחצים במפרקים, להתקצרות שרירים ולשחיקה, המתבטאים בכאבים שונים ובאבדן גובה הדרגתי ומתמשך. תופעה זו באה לידי ביטוי כבר בגילאים צעירים ממש.
    על שרירי הבטן להפעיל שני כוחות במקביל ובאותו זמן במגמה לשימור גובהו וצורתו הנאה של הגוף:
    הכוח האחד הוא כוח ההתבססות, משמע הפעלת כוח אנכי הדוחף את האדמה מטה וכתגובה לו מתרומם ונישא הגוף מעלה.
    הכוח השני הוא אותו עמוד אנרגיה המופעל על ידי שרירי רצפת האגן והבטן מעלה. כוח זה יחד עם ההתבססות הם שיבטיחו שמירה על גובה תקין לאורך זמן רב. הם שיבטיחו צמיחה ולא צניחה.