יום שישי, 11 בפברואר 2011

הליכה כהלכה

מובא בזאת הסבר טכני כיצד יש לבצע באופן נכון את פעולת ההליכה/צעידה.
מומלץ לעיין תחילה במאמרים שפורסמו בעבר אודות: "הוראות היצרן" עקרונות התנועה, המפרקים, התנהגות כפות הרגליים, הסיבות לכאבי גב. הרעיונות והתובנות שבאו ליידי ביטוי במאמרים אלה הם חלק בלתי נפרד מהמכלול המלא של הבנת המציאות בגופנו. פורטה והוסברה בהם שורה ארוכה של מחשבות, תובנות ועקרונות. כל שיאמר בזאת בייחס להליכה נשען ונובע מתוך הדברים הנ"ל.

תיאור הביצוע
:
1. תפקוד כפות הרגליים: המפגש של כף הרגל עם משטח הדריכה נועד להתבצע כך, שלא כל כף הרגל תונח באחת על המשטח. התנועה הגלגולית שבה יש לבצע את התקדמות המפגש בין כף הרגל והמשטח, מן העקב ועד לכרית הזרת - מתאפשרת אך ורק לאורך השוליים החיצוניים של כף הרגל. גלגול זה הכרחי וקריטי לבלימת זעזועים (IMPACT). והמהלך כולו:
הנחה מבוקרת (לא בדפיקה!) של העקב.
גלגול לאורך השוליים החיצוניים. שורש הזרת פוגש תחילה את הקרקע, ובהדרגה יתר חלקי כרית כף הרגל תוך פרישת הבהונות בזו אחר זו אל המשטח. במהלך הגילגול מתרומם העקב.
לקראת ניתוק מגע כף הרגל מהמשטח, דוחפות כל חמש הבהונות יחד, ובמיוחד הזרת, את האדמה לאחור. דחיפה זו היא שמקדמת את הגוף לפנים. דגש על עבודת הזרת יבטיח שיתוף כל הבהונות בדחיפה, ויכתיב מקבילות כפות הרגליים כנדרש.

2. שרירי הבטן: על שרירי הבטן ורצפת האגן לבצע שורת תפקידים.איסוף קל של ה"זנב" במגמה לפנים, כאילו אל מתחת לאגן. בניית "עמוד אנרגיה" מרצפת האגן אל פסגת הקדקוד להצמחת הגוף.
שרירי הבטן אחראיים ליצירת מפגש עדין ככל האפשר בין העקב והמשטח.
עם כל תחילת העברת הרגל האחורית לפנים, על שרירי הבטן לדחוף קלות את החוליות המותניות לאחור, ובכך לעורר פיתול מאזן. פיתול שיפנה קלות את בית החזה בהתאם לתנועת הידיים הספונטנית האופיינית להליכה.

חשוב לציין שכל אחד מאתנו יאלץ לשלם מחירים כואבים על הרגליו. ברכיים מהוות דוגמה בולטת לכך. להערכתי רב מחלט של בעיות הברכיים שאינן תוצאת טראומה - מקורן בהתנהגות כפות רגליים לא נכונה.
מובן שבהתכתבות קשה מאוד ללמוד כיצד ללכת באופן נכון. הליכה מבוצעת על ידי כל אחד מאתנו בהתאם להרגלים המושרשים עמוק בתוכינו. שינוי ורכישת הרגלים חדשים דורש זמן למידה אימון והסתגלות. שינוי הרגלים זו משימה הניתנת להשגה ראשית בהבנה, וכן בהרבה התמסרות, מודעות, סבלנות ובעיקר התמדה רבה, אך המאמץ כדאי ביותר.

יום שישי, 4 בפברואר 2011

הליכה / צעידה


מאות אלפי אנשים בארץ ובעולם נוהגים לצעוד פעמים אחדות בשבוע "הליכה ספורטיבית", ומקצים לפעילות זו עשרות דקות ארוכות. השקעה לא מבוטלת של זמן ואנרגיה. רוב הרופאים, הדיאטנים והמאמנים ממליצים על כך בחום.
מטרות ההליכה, (במובן הפיזיולוגי בלבד), כוללות בין היתר:
שיפור סבולת לב/ריאה, חיזוק שרירי הרגליים, שריפת קלוריות, שיפור צפיפות העצם, המרצת המטבוליזם וזרימת הדם.
כל המטרות הנ"ל חשובות, ואכן ניתנות להשגה, במידה זו או אחרת, באמצעות צעידה, שהיא פעילות זמינה ובהישג יד לכל אדם, ובכל מקום, ובכך יתרונהּ.


דעתי האישית על הצעידה קצת יותר מורכבת ורחבת היבט. במהלך שנים של התבוננות וניסיונות מתמידים להבין מהן הסיבות להופעת כאבי גב, ברכיים, עורף, כפות רגליים ועוד, אצל כל מטופל/ת ומתעמל/ת שפגשתי, נאלצתי להגיע למסקנה שעל רקע הליכה לא נכונה נגרמת פגיעה הולכת ומצטברת לאורך זמן בחלקי גוף שונים לרבות באיברים שפעילותם אינה דומיננטית בהליכה עצמה. התנהגות שגוייה זו באה ליידי ביטוי בעיקר באופן הדריכה על כפות הרגליים, ברפיון הבטן - וכתוצאה מכך שיבושים בהתנהגות הגוף כולו. צעידה שאינה על פי "הוראות היצרן" , בהחלט מצטרפת לשורה ארוכה של סיבות נוספות הגורמות לבעיות גב, למשל. אך בכל הנוגע לבעיות בכפות הרגליים ובברכיים - יש לראות בה את הסיבה העיקרית ובמקרים מסויימים אף הבלעדית.

בעקרון – כל תנועה שהגוף מסוגל/בנוי לבצעה, גם רצוייה ומותרת. זאת בתנאי שהיא נעשית נכון, נעשית במידה סבירה, ובכפוף לפעולות-פיצוי המתבצעות לצורך שמירה על האיזון בגוף כנדרש. מאידך, שום פעילות גופנית בלעדית לא יכולה להחשב כמספקת. לא ניתן באמצעות סוג אחד של פעילות גופנית, תהא אשר תהא, (צעידה, שחיה, טניס, ריצה או כל סוג אחר), לענות על צורכי הגוף.

ההרגשה הנעימה, פיזיולוגית ונפשית, אותה אנו חווים בעת ולאחר פעילות גופנית נובעת מכך שהצורך הבסיסי של הגוף בתנועה ובמאמץ אכן מסופק. אולם מאחר והגוף נועד לתנועה, אנו עשויים לחוש הרגשה גופנית נעימה זו, גם בעת ולאחר פעילות שבמהלכה, עקב ביצוע הלוקה באי-ציות לעקרונות התנועה, נצברים נזקים מסוימים. (בעת רעב, נחוש תחושת שובע נעימה גם באם נאכל "ג'אנק"). להבהרת צורך הגוף בתנועה להלן שתי דוגמאות:
1. רהיט, שנועד להיות יציב, בנוי ללא מפרקים. לגוף מפרקים רבים, ומידת יציבותו (בעמידה) - קטנה: בסיס צר ומרכז כובד גבוה. מצב זה גורם לכך שקל יהיה להוציאו מתנוחה ולהעבירו לתנועה.
2. כל תנוחה, ולו הנוחה ביותר שנבחר, תהפוך להיות בלתי נסבלת בתוך דקות אחדות. מאידך, גם  אנשים בלתי מאומנים, יהיו מסוגלים להימצא בתנועה משך שעות רצופות.


על פי תפיסתי, על מנת שתנועה או פעילות גופנית תהיה זכאית לתואר "טובה" ו/או "בריאה", - עליה לענות על שלושה תנאים:שאכן תסייע להשגת המטרה שלשמה היא מבוצעת.
שהסיכוי לבצעה לא נכון יהיה קטן.
שגם אם תבוצע שלא כהלכה לא תגרום התנועה לנזק.פעולת הצעידה היא בבחינת הכל או לא כלום, ובמהלכה נמנע מנזקים רק בתנאי שנבצעה כהלכה.
כל פעולה המתבצעת למען מטרה בריאותית, חייבת להתחשב במציאות האישית (יתרונות/מגבלות ואופייני היציבה), והכרח להגשימה בכפוף לעקרונות התנועה.
מאחר ורוב האנשים צועדים שלא תוך ציות מלא לעקרונות אלה, עלולה פעילות זו, לצד יתרונותיה הרבים, לגרום "קלקול" ונזק מצטבר בחלקי גוף שונים. הנזקים יצטברו, בהתאם לאופן, משך ותכיפות ההליכה, -ובהתאם למאפיינים האישיים, במקומות שונים בגופם של צועדים שונים: בכפות רגליים, ברכיים, מפרקי ירך, גב ועורף.
האם יתכן שרוב האנשים לא יודעים ללכת נכון, עד כדי צבירת נזקים?
אכן כן
! האדם איבד את רוב האינסטינקטים המנחים את בעלי החיים בהתנהגותם. בתמורה פיתח האדם כושר חשיבה, הבנה ולמידה. אלה הם הכלים שבעזרתם השתלט האדם על העולם.
כל בעלי החיים, תוך שהם מסתמכים על האינסטינקטים שלהם, משתמשים בגופם בצורה מושלמת. ולעומתם על האדם להבין איך עליו להשתמש בגופו, וללמוד ולהתאמן בכך, עד להטמעה מלאה.
אני משוכנע, שהמטרות הפיסיולוגיות של ההליכה ניתנות להשגה בזמן קצר יותר ובפחות סיכונים, בדרכים אחרות. מומלץ לדעתי לצעוד בשיפוע תלול - בעליה, כמובן! - או על החול היבש שעל שפת הים, כמו כן רצוי לעלות במדרגות (לא לרדת! - בפעילות ספורטיבית במדרגות יש לבצע את הירידה במעלית.), או להשתמש באופני כושר.
פרטים טכניים על "איך נכון ללכת" אביא בהמשך.