כפות רגליים (2)

תפקוד כפות רגליים בעמידה:

ממבנה כף הרגל מתבקשות מספר מסקנות:

המחצית האחורית של כף הרגל, בעלת המבנה המסיבי, המהווה בסיס לשוק הצומחת מעליה, - נועדה לשאת את רוב משקל הגוף. יתר המשקל נועד להתחלק על חלקה הקדמי של כף הרגל: שוליים חיצוניים, הכרית ושורשי הבהונות. ואילו הבהונות העדינות, אינן מיועדות לשאת בעמידה כל משקל. הבהונות מיועדות לשימוש בעיקר בעת תנועה.בעמידה עלינו להתבסס בעצמה על העקבים. משמע לדחוף באופן אקטיבי את האדמה מטה, ובכך לגרום לגוף להתרומם מעלה. (מגבה/ג'ק). יש להתנהג כאילו מתחת לכל עקב ישנו קפיץ קטן וחזק, הקפיץ שואף להמצא במצבו הפתוח, ואנו מנסים למנוע זאת ולסוגרו מטה אל האדמה. דחיפת האדמה מטה דרך העקבים, יחד עם יצירת עמוד אנרגיה מרצפת האגן והבטן - מעלה, גורמים להתרוממות הגוף והנשאות הראש מעלה. הראש - פאסיבי. לאורך רצף המבנה הקיים לאורך השוליים החיצוניים של כפות הרגליים גם כן חייבת להתקיים התבססות, במיוחד מתחת לקרסול החיצון. יש להתנהג כאילו מונח שם חצי בול, ואנו מנסים למנוע משיכתו משם.חלקה הפנימי של כף הרגל – החלק הקמור והמתגבה, צריך להיתמך על ידי שרירים המצויים בתוך כף הרגל. הדגשת ההתבססות על השוליים החיצוניים של כפות הרגליים מגרה ומעודדת שרירים אלה לפעולה.קשתות כפות הרגליים נועדו להקנות להן חוזק ויציבות בעת עמידה, וגמישות קפיצית בעת תנועה. בעמידה על שתי רגליים: נמצאת קשת של רגל אחת מול קשת של רגל שנייה והן יוצרות יחד מעין כיפה - מבנה המקנה חוזק ויציבות. יש לעמוד תוך חלוקת משקל שווה על שתי הרגליים. יש לקיים התבססות אקטיבית ולא משען פסיבי! משקל גופנו צומח מתוך האדמה מעלה, ולא מונח כאחד החפצים. ההרגל לעמוד כשהמשקל מונח, כמעט כולו, רק על רגל אחת, הוא פועל יוצא של העדר התבססות ומעיד על משען פסיבי. כשכפות רגלינו היחפות ניצבות על הרצפה בבהונות מורמות – ניתן לחוש שלושה מוקדים נושאי משקל: עקב - כרית שורש הבוהן הגדולה - כרית שורש הבוהן הקטנה."משולש" זה מקנה יציבות. כיסא בעל שלוש רגליים אינו מתנדנד גם בעמדו על רצפה עקומה.

התבססות טובה על השוליים החיצוניים של כף הרגל, (הקו הרציף המחבר בין עקב לשורש הבוהן הקטנה), תאפשר לשלוש נקודות ההתבססות למלא את תפקידן. בהעדר התבססות על הצלע החיצונית של המשולש, (בעיקר מתחת לקרסול החיצון), תקרוס כף הרגל פנימה, המשקל יהיה מונח למעשה על "קו" ולא על שטח, יגבר מאוד העומס על שורש הבוהן הגדולה ועל הבוהן עצמה, (זו הסיבה העיקרית להתעבות העצם ועיוות הבוהן), אופקיות הקרסוליים תופר - קרסול פנימי יותר נמוך, דבר שיגרום לגיד אכילס הטייה פנימה, וישבש את תפקוד הברך, מפרק הירך, הגב ואפילו העורף.
להמחשת השפעתה הגדולה של התנהגות כפות הרגליים על הגוף בכללו, ובעיקר על הגב התחתון, אני מציע לערוך ניסוי פשוט:
עמדת מוצא: שכיבה על הגב. רגליים מקבילות ברכיים כפופות. יש לבצע שורת שינויים במצב הרגליים, והתוצאה תורגש כשינויים בלחצים ובאורך השרירים בגב התחתון. להלן השינויים:
הפניית סוליות כפות רגליים זו אל זו וברכיים נופלות לצדדים. תוצאה - שרירי גב מתקצרים ועמוד שידרה מותני מתרומם מן הרצפה – מגמה שלילת.
בברכיים ישרות, כפות רגליים משוכות אל הגוף (flex ) מגמה חיובית.  בהונות רחוקות ( point ) - מגמה שלילית. כמו  בעת עמידה על עקבים גבוהים.
ברכיים ישרות כפות רגליים נוטות חוצה (צ'ארלי צ'אפלין) - מגמה שלילית.
ברכיים ישרות פישוק רחב - מגמה שלילית.
מסקנה: יש לשמור ברכיים רכות, לא נעולות, כפות רגליים מקבילות, ועקבים נמוכים.