יום חמישי, 23 בינואר 2020

שרירי הבטן (פרק 1)

לו הייתי נאלץ להסביר במילה אחת בלבד את מחשבותיי ביחס למערכת התנועה בגוף האדם הייתי קובע ללא היסוס – "שרירי הבטן".


הגדרה: בבלוג זה "שרירי הבטן" הם מעטפת השרירים הסוגרים על חלל הבטן: מתניים, בטן ורצפת האגן, לרבות השרירים הטבעתיים. אף אחת מתנועות היום-יום, או מתנועות פעילות גופנית יזומה, לא תחשב "נכונה" באם שרירי הבטן אינם תומכים ומשתתפים בביצועה.
יש לראות בשרירי הבטן שרירים יציבתיים ממדרגה ראשונהבנוסף למטלותיהם התנועתיות – עליהם לתמוך בשלד ובאיברים הפנימיים בכל עתלרבות במצבים סטטיים.

ברמה התרבותית, ה"בטן הרכה" הוא ביטוי המבטא חולשה, תורפה ופגיעות. אך במציאות הגופנית "בטן רכה" היא נקודת תורפה לא מפני היותה "בטן" - אלא מפני היותה "רכה". משמע - נעדרת יוזמה, עצמה וערנות.
כמו כן אני רואה בעייתיות בעובדה, שבשפתנו ובתודעתנו "גבו"בטן" הם שני מושגים נפרדיםעל פי הבנתיגב ובטן הם שני צדדים של אותו מטבעשרירי הבטן ושרירי הגב הם איבר תנועתי אחדבדומה לכף יד ולגב כף יד.
התבוננות מושכלת בחלל רב נפח זה שבו אנו דניםשעליו סוגרים שרירי מעטפת הבטןתוך התייחסות למיקומו המרכזיהמשמש צומת שממנה צומח הגו וממנו יוצאות הגפיים התחתונות, - התבוננות כזו לא תאפשר להתעלם מן ה"קודהרשום בו.
לא יתכן תפקוד תקין של הגוףתוך הזנחת חלק כל כך מרכזי בואין להשלים עם מצב בו מערכת מורכבתגדולה וחשובה זו תתנהל בהעדר יוזמה, בפסיביות עצלהבחוסר חיוניות וללא עצמה.
יש להשתמש בשרירי הבטן יומיום כל היוםלהוכחת קביעה זו ניתן למנות שורה ארוכה של סיבות והסברים הנובעים מתוך השכל הישר וההיגיון במובנם הבסיסי ביותרכל אחת מהסיבות הללועל פי ההיגיון האלמנטרי מהווה סיבה מספקת להוכחת הצורך בעבודה מתמדת של שרירי הבטן.
חמש הסיבות הראשונות ברשימה ארוכה זו הם חמשת עקרונות התנועהאף לא אחד מהם ניתן לקיום ללא השתתפות שרירי הבטןעקרונות התנועה הם:
התבססות, איזון, ה"קוד"הרשום במבנה הגוף, כל תנועה היא משימה לכל הגוף, יוזמה במרכז הגוף.
להלן הסבר קצר בדבר הקשר שבין האפשרות לקיום כל אחד מעקרונות התנועה לבין עבודת הבטן:

  1. התבססות
    התבססות היא אותה הפעלת עוצמה אל תוך האדמה שכתוצאה ממנה ניתן להתרומם ולצמוח מן האדמה ומעלהמשען ודחיפה הם מצב והיפוכונוכחותינו על האדמה אפשרית במצב של משען פסיבימצב בו משקל הגוף שואף להתקרב אל נקודת המשעןאו לחלופין - דחיפה אקטיבית של האדמה מטה, אשר כתוצאה ממנה מתרומם הגוף ומתנשא מעלה. כל ניסיון לדחיפת האדמה עם כל חלק גוף שהו, כלומר התבססותיהווה אילוץ להתגייסות שרירי הבטן.
  2. איזון
    הרמת ברך לפנים בעת עמידה, יוצרת מצב בלתי מאוזן ביחס לעמוד השדרה המשמש ציר תנועה. חוסר איזון זה נוצר בשל משקל הרגל שהוסט לפנים רק בצד אחד, מבלי לפצות על כך בהסטת משקל דומה, לצורך איזון, במגמה הפוכה. חוסר איזון שכזה יוצר עומסים גדולים על עמוד השדרה. לצורך מזעור העומסים יש לשאוף לכך, שסכום המומנטים סביב ציר התנועה - עמוד השדרה יהיה קטן ככל הניתן. בדוגמה שלפנינו יושג איזון להרמת ברך לפנים, על ידי הפניית פלג הגוף העליון אל עבר הרגל הגבוהה, כך, שבצד שבו מתרוממת ברך לפנים - פונה כתף לאחורובצד הנגדי לברך שהתרוממה - מופיעה כתף לפנים. הפנייה זו היא תנועת פיתול לאורך עמוד השדרה. לא ניתן ליצר תנועת פיתול ללא תפקוד שרירי הבטן.
  3. ה"קודהרשום במבנה הגוף
    שלד פלג הגוף העליון (מהאגן עד הכתפייםבנוי טבעות טבעות של עצם. היקף עצמות האגן יוצר מעין טבעת, וכן הצלעותועצמות-הבריח/שכמותטבעות עצם אלה מקנות חוזק למבנה (קונסטרוקציההגוף בכל עתואולםמטבעת הצלעות התחתונה ועד לעצמות האגןכמחצית מאורך עמוד השדרהלא קימות טבעות עצםזאת, כדי להקנות למבנה חופש תנועהעל פי ה"קוד", במקום העוצמה החסרה של טבעות העצם חייבת להתקיים עוצמת שרירי הבטן.חלקו האחורי של האגן - ה"פלטה המותנית" בנוייה לוח עצם גדול וחזקלעומת זאת בחלקו הקדמי של האגן נסגרת טבעת העצם בגובה נמוך מאודכדי להשיג סביב האגן עצמה היקפית שווה – חייבים שרירי הבטן לספק עצמה השווה לזו של הקיר הגרמי האחוריללא איזון זה "נשפכתהבטן לפנים.
  4. משימה לכל הגוף
    הפעלת כל חלק גוף: ראשידיים או רגליים - תיעשה קלה מדויקת ואלגנטית יותר באם ישותפו בה גם שרירי הבטןללא התגייסות שרירים אלה יאלץ הגוף לאמץ שרירים (שאין ייעודם לכך) באופן לא יעיל ולא פונקציונליהגפיים תורגשנה כאילו הן כבדות יותרחלקי הגוף השונים ישענו זה על זה ויתקיימו תהליכי דחיסהזאת במקום שחלקי הגוף יצמחו זה מתוך זה. מאמצים לא פונקציונאליים מובילים לכאבים.
  5. יוזמה במרכז הגוף
    יוזמה במרכז הגוף קרי בשרירי הבטן מהווה תנאי לקיום כל אחד מעקרונות התנועהזה הבסיס למחשבה ששום תנועה לא תחשב נכונה ללא התגייסות ויוזמה ערנית ודינמית במרכז הגוף.
פעולת שרירי הבטן נועדה לאפשר תפקודם הנכון, היעיל, והמועיל של כל יתר חלקי הגוף. פעולתם האופיינית (הספציפית) של איברים פריפריים (גפיים) זקוקה להשתתפות ותמיכה, הנובעות מתוך יוזמה ושליטה במרכז הגוף. כך ניתן להשיג תנועה מתואמת (קואורדינטיבית) ואלגנטית.
כל תנועה שמבוצעת ללא זיקה לשרירי הבטן, תכלול בהכרח רכיבים בעלי השפעה שלילית לגוף או לחלק מחלקיו.

לסיכום, קיימת לדאבוננו, האפשרות הטכנית, לבצע את רוב תנועות היומיום גם ללא פעולה תקינה של שרירי הבטן. עובדה מכרעת זו היא אחת הסיבות הגורמות ליקויים ושיבושים בתפקוד ובהרגשה.
למציאות זו יש משקל ניכר בעיצוב שלילי של איברי הגוף ובקיומם של ליקויי יציבה.
בהתנסות מעשית ניתן להמחיש בבירור, בעזרת דוגמאות פשוטות, כל אחת מן הנקודות המוסברות כאן.


אשמח לענות על כל שאלה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה