ח' היה כבן 60+ כשהצטרף לקבוצה שעבדה בהדרכתי. הוא התלונן על כאבי גב אותם הכיר לאורך זמן רב. על פי אופייני היציבה והתנועה שלו ניכר היה שגמישותו לוקה בחסר. הדבר היה בולט במיוחד בגמישות הרגליים והגב. בעת עמידה פונות כפות רגליו חוצה ובטנו רפויה. שני סימנים אלה מרמזים על סיכוי גבוהה להופעת בעיות גב תחתון. בנוסף, גבו עגול ובעורפו קפל עור עמוק המעיד על מצב מקוצר של שרירי העורף.
בהתייחסי לכאבי הגב שלו, שהיוו את הסיבה העיקרית להצטרפותו לקבוצה, הבטחתי לח' שעם קצת תירגול יומי מתאים – "יחול שיפור משמעותי בזמן קצר”. במשך שבועות אחדים הופיע ח' באופן סדיר למפגשי הקבוצה, ואף אישר שהוא מתרגל בקביעות את הפעולות עליהן המלצתי בפניו. לאור זאת התפלאתי מאוד לשמוע, לאחר שבועיים שלושה, שלא חל כל שיפור במצבו. השתדלתי לוודא שח' אכן מבצע את הפעולות שלהערכתי היה חשוב שיתרגל, וכן שהתירגול מבוצע כהלכה.
למרות זאת המשיכו כאבי הגב להציק. חקרתי האם ואילו סוגי פעילות גופנית נוספת הוא נוהג לעשות, והתשובה הייתה – שחייה.
למרות האימרה העממית הגורסת ש: “שחיה זה בריא לגב", אין לדעתי לראות בשחייה, בכל סיגנון מקובל, מכשיר טוב למניעת כאבי גב. אף על פי כן הערכתי שתירגול נכון למניעת הכאבים אמור לאפשר לח' לשחות מבלי ליסבול. אך לאכזבתי הוא המשיך לדווח בהתמדה על כאבים.
בנסיבות אלה חשתי תיסכול רב. נקלעתי למבוכה אישית ומקצועית. בכל המקרים בהם הערכתי שתירגול מסויים יתן תוצאות, כך אכן קרה.
בחלוף חמישה/שישה שבועות, הזדמנתי יום אחד אל הבריכה בה נהג ח' לשחות, והנה פגשתיו יוצא מן המים ובידו זוג סנפירים (טלפי שחיה) ענקיים. שאלתיו באיזה סיגנון שחייה הוא משתמש בסנפירים, וכשתשובתו הייתה "חתירה" – התחוור לי מייד כל העיניין. באותו מעמד הדגשתי בפניו שעליו לשחות אך ורק בתנוחה הקרובה/דומה לתנוחת ישיבה על הרצפה, ולהשתמש לצורך השחייה ברגליו בלבד. מקץ שבוע הודיע לי ח' שהמצב השתפר משמעותית.
דעתי העקרונית המנומקת על השחייה תובא במועד אחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה