בקיץ 2009 פנתה אלי אתי (63) לראשונה. היא התלוננה בעיקר על בעיות גב שנמשכות כבר חודשים ארוכים. מאחוריה הייתה שורה ארוכה של טיפולים שונים, אך ללא הועיל. לדבריה עד גיל קרוב לשישים מעולם לא חשה כל כאב. היא אהבה מאוד פעילות ספורטיבית ועסקה בה שעות רבות כל שבוע. הפעילות כללה טניס, מסעות רגליים קשים, פילאטיס, חדר כושר ועוד. לבד מכאבי הגב הופיעו גם כאבים בברכיים ובכפות הרגליים. אתי ניראתה לי כאובה גופנית, מותשת נפשית וחרדה מפני הדרדרות עתידית.
מייד בפגישתינו הראשונה, במבט קצר, התבררו לי הסיבות למצבה. כל אופייני התנועה והיציבה שלה שידרו מתח שרירי (טונוס) גבוהה מאוד וחוסר גמישות. בעת עמידה היה מישקלה מונח על קידמת כפות הרגליים. עקביה כמעט ריחפו באויר. כתוצאה מכך פעלו עומסים מופרזים על הגב התחתון כמו גם על כלל מערכת השרירים האחורית של גופה, ועל קדמת כפות הרגליים.
האיזון החיוני בין כח לגמישות נוטה להיות מופר, כמעט תמיד, לרעת הגמישות. כל הפרת איזון מתבטאת בכאבים ושיבושים שונים. אופי הפעילות הגופנית שביצעה אתי, ואינטנסיביות הפעילות רק עודדו והחמירו חוסר איזון זה. אתי שימשה בעיני דוגמה בולטת לחוסר איזון שכזה, והרגשתה הייתה בהתאם.
מייד בפגישתינו הראשונה, במבט קצר, התבררו לי הסיבות למצבה. כל אופייני התנועה והיציבה שלה שידרו מתח שרירי (טונוס) גבוהה מאוד וחוסר גמישות. בעת עמידה היה מישקלה מונח על קידמת כפות הרגליים. עקביה כמעט ריחפו באויר. כתוצאה מכך פעלו עומסים מופרזים על הגב התחתון כמו גם על כלל מערכת השרירים האחורית של גופה, ועל קדמת כפות הרגליים.
האיזון החיוני בין כח לגמישות נוטה להיות מופר, כמעט תמיד, לרעת הגמישות. כל הפרת איזון מתבטאת בכאבים ושיבושים שונים. אופי הפעילות הגופנית שביצעה אתי, ואינטנסיביות הפעילות רק עודדו והחמירו חוסר איזון זה. אתי שימשה בעיני דוגמה בולטת לחוסר איזון שכזה, והרגשתה הייתה בהתאם.
ראשית חכמה היה עלי להסביר, ולשכנע את אתי שאכן הסיבות למצבה ברורות והגיוניות. אחרי שורה ארוכה של אכזבות מטיפולים שונים, זו הייתה משימה שנתקלה בספקנות טבעית. שנית הסברתי לאתי שהדרך לשיפור מצבה חייבת לכלול התגייסות מנטאלית ומעשית מצידה. אינני יכול או מתיימר "לטפל" בשום אדם (חוץ מאשר בעצמי).
אך אני מאמין שאני יכול לשמש "יועץ נבון" לכל מי שמוכן לטול על עצמו אחריות. מוכן ללמוד ובעיקר לתרגל בהתמדה.
אך אני מאמין שאני יכול לשמש "יועץ נבון" לכל מי שמוכן לטול על עצמו אחריות. מוכן ללמוד ובעיקר לתרגל בהתמדה.
מפגישה לפגישה התברר לי שאתי מבצעת את חלקה במסירות וברצינות. ובתמורה הבטחתי תוצאות.
המסע עדיין לא תם. אתי הצטרפה למסגרת קבוצתית הנפגשת אחת לשבוע, כמובן ששומרת על שיגרת אימון אישית בהתאם להנחיותי. בהדרגה החלה לחזור לפעילות גופנית יותר מגוונת. החרדות מפני התקפים משתקים עוזבות אותה בהדרגה. הידיעה וההבנה בדבר הסיבות לבעיות מחד, ומאידך השיפור שמושג על ידי התירגול, מעניקים תחושה שהעיניינים תחת שליטה. אני משוכנע שעוד נכון לה שיפור משמעותי נוסף.
הטיפול הנכון בגוף אמור להתחיל בגילאים צעירים (עשרים ומעלה לכל המאוחר) ולא נועד להסתיים לפני החיים עצמם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה