יום שישי, 12 בנובמבר 2010

תוחלת החיים

קיימת טענה הנשמעת לא פעם מפי מי שחווה לראשונה בחייו כאבי ברכיים (כדוגמה) בהגיעו לגיל חמישים (+-), שעל-פיה הכאב נובע מכך שלכאורה נועדנו לחיות כארבעים שנה בקירוב. לפיכך אין להתפלא שסביב גיל חמישים החלו הברכיים לכאוב.ראשית יש להדגיש, וללא כל קשר לתוחלת החיים, שהברכיים, כמו כל חלק אחר בגוף לרבות הגוף כולו, נועדו לחיות בבריאות מושלמת כל החיים. זאת בהנחה שחיים על פי "הוראות היצרן". הטענה בדבר תוחלת חיים בת 40 - 50 שנה נובעת, לדעתי, מן הסטטיסטיקה בלבד.בעידנים בהם למעלה ממחצית הנשים לא שרדו לידה, בהם כחמישים אחוז מן התינוקות לא שרדו את שנתם הראשונה, עידנים בהם לא ניתן היה להתמודד עם שטפי דם חזקים, שברים פתוחים, ארס נחשים ופגיעתן של חיות אחרות, תקופות בהן היה קשה עד בלתי אפשרי להתמודד עם זיהומים, בעידנים שלפני גילוי החיסון בהם מגפות השמידו אוכלוסיות שלמות, בתקופות בהם האירגון החברתי כלכלי לא יכול היה למנוע תקופות רעב ממושכות, כל אלה ועוד גרמו לכך שברמה הסטטיסטית של הדברים אכן תוחלת החיים הממוצעת הייתה קצרה משמעותית מן המקובל היום.
אך לכל מי שהצליח לחמוק מפגיעתם הרעה של כל הגורמים הנ"ל, היה סיכוי סביר להאריך חיים בדומה למוכר לנו היום. בנוסף לכך, בזכות הניקיון האקולוגי, ניקיון מקורות המיים, העדר רעלים מחומרי הדברה ומתעשיות שונות, רמות נמוכות של קרינה אלקטרומגנטית, העדר כימיקלים מזיקים שונים ומגוונים בסביבת החיים, רמות נמוכות ביותר של צריכת סוכר, אלכוהול וכד', כל אלה גרמו לכך שכל השורדים את הפגעים השונים, האריכו חיים ונהנו מרמת בריאות גבוהה. עדויות התומכות בהערכה זו ניתן למצוא במסורות של כל התרבויות.
כדאי לזכור שלפני למעלה ממאה שנה צריכת הסוכר הממוצעת עמדה על כשני ק"ג לנפש בשנה. נכון להיום עומדת צריכת הסוכר הממוצעת על כשבעים ק"ג! ובהתאמה, הסטטיסטיקה של העשורים האחרונים מצביעה אמנם על עליה מתמדת בתוחלת החיים, אך בד בבד מצביעה גם על עליה מתמדת בתחלואה, בעיקר בתחומים הבאים: כלי דם ולב, שבץ מוחי, סרטן, פרקינסון, טרשת נפוצה סוכרת, עודף משקל ניכר ועוד.
לסיכום, במידה ונשמור כהלכה על הברכיים שלנו, הן אמורות לשרת אותנו כהלכה הרבה יותר מארבעים או חמישים שנה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה